223
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
רק (א) עד חומש39, (ב) או "יותר מחומש" אך בהגבלה שלא לתת "כל נכסיו", כפי שמסביר הגאון הרוגוטשובי40: "משמע שם מדברי רבינו (בפירוש המשניות) דרק כל ממונו אין זה מדת חסידות, אבל יותר מחומש שפיר41 מותר"42, אלא (ג) "כל אשר לאיש":
האפשרות לתת מצד מדת חסידות "יותר מחומש", אך לא את כל נכסיו – שזהו האופן השני של נתינת צדקה – נובעת עדיין ממהות מצות הצדקה, שתכליתה לסייע לעני, אך דברי אדמו"ר הזקן באגרת התשובה ובאגרת הקודש עוסקים בסוג מיוחד של נתינת צדקה, אשר עיקר מטרתה אינו רק הסיוע לעני, אלא היא קשורה לחובת היהודי "לתקן נפשו" ו"לפדות נפשו מתעניות וסיגופים", וכיון שדבר זה קשור לאדם עצמו, הרי מובן שהוא "קודם לממונו", ובמיוחד כיון שזהו ענין הנוגע לנפשו, בדומה לפיקוח נפש, ולכן אין כאן כל הגבלה, כולל ההגבלה של "כל נכסיו", כי "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו"43.
ז. שלש דרגות בעבודת ה' במקביל לסוגי הנתינה
ויש לומר, ששלושה אופנים אלו משתקפים בפנימיות הענינים, בשלוש דרגות כלליות בעבודת ה'44:
הנתינה מהסוג של מצות ערכין וחרמין מצביעה על הדרגה בעבודת ה', כאשר האדם נמצא עדיין במגבלות של מציאותו, כמובא לעיל בדברי הרמב"ם "ראוי לו לאדם להנהיג עצמו בדברים אלו כדי לכוף יצרו ולא יהיה כילי...": אין הוא מתכוון בכך לצורך ההקדש, אלא לתועלת עצמו. אמנם, זהו צורך של הקדושה, לכפות את
הערות
- 39. להעיר שממ"ש אדה"ז שבנדו"ז "אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש", משמע, דס"ל שהדין דאל יבזבז הוא גם בצדקה (כדעת הרמ"א – יו"ד סרמ"ט ס"א. וכ"כ אדה"ז בקו"א להל' מכירה שלו ס"ד), דלא כהרמב"ם בפיהמ"ש כו' דס"ל שמצד מדת חסידות יש לתת יותר מחומש. ולפענ"ד שגם אדה"ז אפ"ל דס"ל כהרמב"ם כאשר בא העני ושואל די מחסורו כו' – שהרי באגה"ת ובאגה"ק (הנ"ל) מדובר (לא שהעני בא וכו', כ"א) שהנותן משתדל להרבות בצדקה, שאז חוששין לאל יבזבז יותר מחומש (לולי הצורך לתיקון נפשו). ועפ"ז יומתק שבאגה"ק סט"ז כ' רק ש"היא רפואת הגוף ונפש ממש, אשר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו", ולא כתב שאין לחוש משום אל יבזבז כו' – כי שם מדבר אודות החיוב דמצות הצדקה, "ליתן ביד מלאה ועין יפה לכל הצטרכות ההכרחיים לדי מחסורי האביונים נקיים אשר עיניהם נשואות אלינו כו'", היינו כאשר העני בא ושואל די מחסורו.
- 40. צפע"נ על הרמב"ם סוף הל' ערכין.
- 41. וראה בצפע"נ שם (ובהל' מת"ע פ"י הט"ז) עוד אופנים.
- 42. וראה גם ס' אגרות קודש אדמו"ר הזקן ע' קלד־ה.
- 43. וכן משמע בשו"ע אדה"ז או"ח שם: יפזר ויתן .. מדת ורב חסד שנשתבח בה הקב"ה.
- 44. להעיר מאגה"ק סי"ג (בתחלתו). מאמרי אדה"ז־פרשיות ח"א ע' שעח ואילך.
משנה תורה, הלכות מתנות עניים י׳:ט״ז - הטקסט מספריא
הנותן מזונות לבניו ולבנותיו הגדולים שאינו חייב במזונותיהן כדי ללמד הזכרים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה ולא יהיו מבוזות וכן הנותן מזונות לאביו ולאמו הרי זה בכלל הצדקה וצדקה גדולה היא שהקרוב קודם וכל המאכיל ומשקה עניים ויתומים על שלחנו הרי זה קורא אל ה' ויענהו ומתענג שנאמר אז תקרא וה' יענה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

