ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ג

222

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הרמב"ם: "בא העני ושאל די מחסורו ואין יד הנותן משגת, נותן לו כפי השגת ידו, וכמה, עד חמישית נכסיו מצוה מן המובחר": הרמב"ם מדייק ומדגיש כאן את הצד החיובי של נתינת "חמישית נכסיו", ואינו מדגיש את השלילה, שלא לתת יותר מחומש, משום שמדובר כאן על "הלכות מתנות עניים", שבהן חשוב יותר צורך העני, ולכן אפשר להוסיף ולתת יותר מחמישית מנכסיו, לפי מדת חסידות³⁴.

לפי זה מובן יותר מדוע אין הרמב"ם מזכיר נתינת צדקה לעניים בסוף הלכות ערכין וחרמין, כי בענין צדקה לעניים³⁵ אינו קיים כלל, לדעת הרמב"ם, האיסור של אל יבזבז יותר מחומש³⁶.

ב) בהלכות דעות³⁷ פוסק הרמב"ם "ואסור לו לאדם להפקיר או להקדיש כל נכסיו ויטריח על הבריות", כלומר, שהאיסור הוא דוקא לגבי "כל נכסיו", בשונה מדבריו בהלכות ערכין וחרמין, שאסור לאדם לתת "יותר מחומש".

וההסבר להבדל זה הוא:

בהלכות דעות מבאר הרמב"ם כיצד צריך האדם לנהוג כראוי בעניני דעותיו והנהגותיו וכו', ולכן אין הוא יכול לפסוק כאן בהתאם לכלל, שאסור לפזר יותר מחומש, כי בהנהגת האדם יש מקרים שבהם מותר לו והוא צריך לתת יותר מחומש, לדוגמא³⁸ – בנתינת צדקה לעניים, ובמיוחד כאשר העני עומד לפניו ומבקש ממנו לסייע בצרכיו וכו'.

ואילו בהלכות ערכין וחרמין הרי מצד מצוות אלו אין מקום לפזר יותר מחומש בכל מקרה, אף לפי מדת חסידות, כדלעיל.

ו. נתינת צדקה כדי "לתקן נפשו"

לפי האמור לעיל – שהענין של "אל יפזר יותר מחומש" תלוי בסוג הגדרת המצוה – ניתן לבאר גם את דברי אדמו"ר הזקן שיש לתת צדקה "יותר מחומש", ואף יותר מכך "כל אשר לאיש", שזהו אופן שלישי, כלומר, לא

הערות

34. וכמ"ש בפיהמ"ש פאה שם.
35. ומש"כ שם "כל המפזר ממונו במצות", הכוונה בפשטות לערכין כו' שלפנ"ז, וכמ"ש בהלכה (יב) שלפנ"ז "ההקדשות וחרמין והערכין מצות", או – גם שאר מצות (חוץ מצדקה). – וראה גם סיום לשונו בפיהמ"ש פאה שם "ויתנהו בצרכי מצות".
36. גם כשאין עניים לפניו. – ול' "אל יבזבז כו'" שבש"ס בבלי (כתובות נ, א. ערכין כח, א) י"ל דלהרמב"ם אינו מדבר בצדקה לעניים (כבפרש"י שם) אלא בבזבוז להקדש (וכיו"ב) כמ"ש ברש"י מהדורא קמא (הובא בשטמ"ק שם). וגם בכתובות (סז, סע"ב) "אייתי לי חושבנאי דצדקה", אין הכוונה לצדקה לעניים (כלפנ"ז שם "הוה עניא כו'") כ"א לשם כללי לכל עניני צדקה שלו (כולל הקדשות כו'). ועצ"ע.
37. פ"ה הי"ב.
38. להעיר גם משו"ע אדה"ז שבהערה 31.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.