184

והרי, לכאורה: השאלה "וכי תאמרו מה נאכל" מצביעה, לכאורה¹⁸, על חוסר בטחון מסויים, ח"ו, בה'. בדומה למה שלמדנו על אברהם, שהסימן ל"והאמין בה'" הוא כאשר "לא שאל לו אות"¹⁹.

יותר מכך: לפני השאלה "וכי תאמרו..." נאמר בתורה "ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע וישבתם לבטח עליה". ורש"י מפרש: "ונתנה הארץ... וישבתם לבטח עליה – שלא תדאגו משנת בצורת. ואכלתם לשובע – אף בתוך המעיים תהא בו ברכה".

ותמוה מאד²⁰: לאחר שהתורה מציינת את הבטחת הקדוש־ברוך־הוא שלא יהיו שום דאגות עקב מחסור בתבואה, ושתשרה ברכה בלתי טבעית בתבואה, "אף בתוך המעיים" – כיצד מתאים לעורר מיד אחר כך את השאלה "וכי תאמרו מה נאכל" ובמיוחד בביטוי "וכי" – "עתידים אתם לומר"?!

ולכאורה, אין אנו מוצאים שרש"י מתרץ שאלה זו בפירושו.

ג. כנגד ארבעה בנים

ויש לומר, שרש"י אינו מתרץ בפרשתנו את השאלות שצויינו לעיל על "וכי תאמרו", כי כאשר בן החמש למקרא לומד בחומש על שאלה המתעוררת לגבי מצוה בביטוי "וכי תאמרו" הוא נזכר בפעם הראשונה שבה למד ענין דומה לכך – לפני כן, בסוף פרשת בא²¹: "והיה כי ישאלך בנך...". ובזוכרו כיצד מפרש רש"י את "כי ישאלך בנך...", מתורצות אצלו לפי זה מאליהן השאלות שבפרשתנו, כדלהלן.

נאמר שם בפסוק "והיה כי ישאלך בנך לאמר מה זאת", רש"י מצטט את המילים "מה זאת", ומפרש: "זה תינוק טפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת, ובמקום אחר הוא אומר²² "מה העדות והחוקים והמשפטים וגו', הרי זאת שאלת בן חכם. דברה תורה כנגד ארבעה בנים, תם²³ רשע ושאינו יודע לשאול והשואל דרך חכמה".

ואין מובן: מדוע חשוב לדעת