164
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"לימוד הזכות" איננו רק למנוע אשמת חבירו, אלא בכך מבטאים את צד ה"זכות" והמעלה של החבר, שיש לו כוחות נעלים, עד כדי כך שביכולתו להתגבר על נסיונות קשים כל כך.
וזוהי המשמעות הפנימית של "והוי* דן את כל האדם לכף זכות" – כאשר יהודי מלמד זכות על זולתו, הוא מגלה ומבטא את הכוחות הנעלים הטמונים בו, כך שיוכל גם בפועל להתגבר על הנסיונות וה"גנות" תתבטל62.
וזוהי כוונת דברי הרמב"ם, שתלמיד חכם "דן את כל האדם לכף זכות מספר בשבח חבירו ולא בגנותו כלל": תלמיד חכם אמיתי אשר "דן את כל האדם לכף זכות" הופך בסופו של דבר את "גנותו" של חבירו ל"זכות": בראותו את נסיונותיו הקשים של חבירו הרי הוא מגלה את כוחותיו הרוחניים העצומים, ובמילא הוא "מספר בשבח חבירו ולא ז. להזהיר גדולים על
קטנים
וזוהי ההוראה הנלמדת משם הפרשה "אמור" – שצריך להתמיד ולהרבות63, באמירה של סיפור בשבח חבירו, של כל יהודי, גם בכך שצריך לדונו לכף זכות. ועצם אמירה זו משפיעה ופועלת, בדומה, כביכול, לדיבורו של הקדוש־ברוך־הוא שהוא מעשה, כך גם אמירה זו של יהודי בשבחו של יהודי אחר מביאה לידי גילוי הטוב הגנוז בו64.
הסבר זה מתאים לפירוש חז"ל65 המובא בפירוש רש"י, על תחלת הפרשה "אמור .. ואמרת" – "להזהיר
הערות
- *. כהלשון באבות שם.
- 62. אלא שאדה"ז בתניא שם לא הביא מרז"ל הוי דן את כל האדם לכף זכות, כי בעיקר בא לבאר איך שכ"א צריך לקיים "והוי שפל רוח בפני כל האדם" (אבות פ"ד מ"י). אלא שי"ל שבזה שאדה"ז הביא וביאר ענין הנ"ל בתניא בזה גופא דן סוג זה של אנשים לכף זכות, והיינו שגילה הטוב גם בקל שבקלים (כבפנים).
- 63. ובלבד שלא ירבה יותר מדאי (שו"ע אדה"ז שם סי' ב־ג. וש"נ).
- 64. עפ"ז מובנת השייכות לימי הספירה (דפ' אמור קורין בכל שנה בימי הספירה), כי "בין פסח לעצרת .. מתאבלין על כ"ד אלפים מתלמידי רע"ק שמתו בימים הללו" (ל' אדה"ז בשו"ע או"ח סתצ"ג ס"א) שמתו "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" (יבמות סב, ב) "ואמרו (שם) שמתו במיתת אסכרה, דאפשר דכ"א דיבר לשון הרע והי' מספר בגנות חבירו* וסימן ללשון הרע אסכרה כדאמרינן כו'" (חדא"ג מהרש"א שם). ולכן בימי הספירה באה ההוראה ד"אמור" – לספר בשבח חבירו, כנ"ל.
- 65. יבמות קיד, סע"א.
- . ועד"ז פי' באבות דר"נ רפט"ו בפי' מאמר ר"א (אבות פ"ב מ"י) "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך": כשם שאין אדם רוצה שיהא שם רע על כבודו כך כו'.
משנה אבות ד׳:י׳ - הטקסט מספריא
רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה. יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה. יש לו שכר הרבה ליתן לך:
שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ג:א׳ - הטקסט מספריא
נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת עַד ל"ג לָעֹמֶר, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן מֵתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא; אֲבָל לְאָרֵס וּלְקַדֵּשׁ, שַׁפִּיר דָּמִי, וְנִשּׂוּאִין נָמֵי, מִי שֶׁקָּפַץ וְכָנַס אֵין עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ. הַגָּה: מִיהוּ מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ הַכֹּל שָׁרֵי (אַבּוּדַרְהַם וּבֵית יוֹסֵף וּמִנְהָגִים).
משנה אבות ב׳:י׳ - הטקסט מספריא
הם אמרו שלשה שלשה דברים. רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. ואל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים. והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה. שנשיכתן. נשיכת שועל. ועקיצתן. עקיצת עקרב. ולחישתן. לחישת שרף. וכל דבריהם כגחלי אש:
מצוטט בעמוד אחד
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
- חלק שני ‹ שב-א לקו"ש חכ"ז ע' 164
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.