ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז קדושים שיחה ב

151

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

רק משום שהימצאות מידה חסירה בבית עלולה להביא מכשול²¹ (כי יתכן ויביא הדבר לחסרון ממון של חבירו), אלא גם משום שעצם מציאות המידה החסירה כשלעצמה²² היא איסור חמור²³.

וההסבר בזה:

ההבדל בין מידות ומשקלות ושאר האופנים של גניבה ואונאה הוא:

בשאר אופני גניבה ואונאה קיים אצל הגנב רק רצון אחד – הוא עושה פעולה שבאמצעותה הוא נוטל את ממונו של חבירו;

לעומת זאת במידות ומשקלות קיימות אצלו שתי תנועות הפכיות: עצם העובדה שהוא מודד ושוקל לחבירו מבטאת הנהגה של התחשבות עם חבירו, הוא מבצע פעולה המורה על רצון לא לגרום עוול לחבר²⁴; וביחד עם זה, עושה הוא "מידה חסירה" – שפעולת המדידה עצמה תביא לגניבת ממון חבירו!

ולכן אוסרת התורה את עצם העשייה וההשהיה של מידה חסירה (אפילו כאשר בפועל לא תיגרם מכך עוולה לזולת, כנ"ל) – משום שתוכן "מצות מידות" הוא – לשלול ערמומיות²⁵ זו של האדם כלפי עצמו^*.

ד. "הכופר במצות מידות" – באיסור העשייה של מידה חסירה

לפי ביאור זה בחומר של "מצות מידות", תתבהר גם הלשון "כל הכופר

הערות

21. ראה שו"ע אדה"ז הל' אונאה כו' ס"י "שאסרה התורה להשהות מדה חסרה בביתו .. שלא יבואו לרמות בה" (ועיין קו"א להל' גזילה וגניבה סק"ב – שזוהי כוונת הרמב"ם בפ"ז שם). וראה הערה הבאה.
22. במנ"ח (מצוה תרב. וכן בחסדי דוד השלם לתוספתא ב"ב פ"ו, ד) "דהל"ת הוא רק אם משהה כדי לרמות", אבל "לעשות המדה עביט של מימי רגלים" אסור רק מדרבנן מחשש "שמא יבא כו'". וכן מפורש ברשב"ם ב"ב (פט, סע"ב) שהאיסור בעביט כו' אינו מה"ת. אבל [נוסף לזה שלדעת אדה"ז (שבהערה הקודמת) חשש זה הוא (לדעת הרמב"ם) טעמא דקרא (ובחינוך שם משמע דעביט כו' אסור מה"ת), הנה גם] ברשב"ם אפשר לפרש כוונתו במ"ש "קרא לא אזהר .. אלא כשיתקנה לו ע"מ למוד בהן", שהטעם הוא (לא מפני שאסור רק כש"משהה כדי לרמות", כ"א) מפני שצ"ל על הכלי שם "מדה", משא"כ בעביט שהוא מטונף כו' אין עליו שם "מדה" (ואסור רק מדרבנן כי "פעמים שרוחצו ומעביר טינופו" – רשב"ם שם).
23. ראה גם בחיי פרשתנו יט, לה (ושם, שהוא דוגמת העונש על מדות הלב הרעות והמחשבה הרעה אע"פ שלא הוציאם לפועל. וראה לקמן בפנים). ולהעיר ממנ"ח מצוה רנח (סק"ג) "אפשר על העשיי' או השהיי' עוד יותר רע" (מזה "ששיקל לחבירו").
24. ולהעיר מכסף הקדשים לשו"ע שם סעיף א (ע"פ הסמ"ע שם) דחומר האיסור דמדות ומשקלות הוא משום דסמכו אהימנותי'. ע"ש באורך.
25. ולהעיר שמהכתוב (פרשתנו יט, לו) "והין צדק" למדין "שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב" (ב"מ מט, א) – שזהו תוכן "מצות מדות", כבפנים.
*. ראה בחיי שבהערה 23.

מצוטט בעמוד אחד

שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1

חושן משפט ‹ הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים ‹ דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים ובו כ"א סעיפים: ‹ ג לקו"ש חכ"ז ע' 151

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.