ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז קדושים שיחה ב

150

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מצרים", היא "מטעם שהיא תחילת כל הציוויים וכל המצוות שציוה לנו ה' מסתעפים מיציאת מצרים, ואם כן זה הכופר במידות שהוא סעיף מיציאת מצרים ככופר בה".

אבל לכאורה זהו דוחק, משום שענין זה – ש"מידות" היא "סעיף מיציאת מצרים" – קיים בכל ציוויי התורה¹⁴.

ג. הטעם לחומרת "מצות

מידות": רמאות במסווה

של התחשבות בזולת

ויש לומר הביאור בזה:

הגמרא¹⁵ אומרת "לאו שכתב רחמנא במשקלות", אף ש"גזל¹⁶ מעליא (=גמור) הוא", היא כדי להוסיף "לעבור עליו משעת עשייה". וכפי שהרמב"ם¹⁷ פוסק "כל מי שמשהה בביתו .. מידה חסרה .. עובר בלא־תעשה". ובדומה לכך בנוגע למצות עשה שבו אומר הרמב"ם¹⁸ "מצות עשה לצדק המאזנים... יפה יפה ולדקדק בחשבונן בשעת עשייתן" – האיסור של מידות ומשקלות חסרות, לא מתחיל מגרימת חיסרון ממון של חבירו, אלא מיד בעת העשייה וההשהיה בביתו של מידה חסירה.

[ועל פי זה מובן חידוש נוסף שמצינו לגבי מידות ומשקלות, ובלשון הרמב"ם¹⁹ – "התורה הקפידה על המידות בכל שהוא" ("אף על פי שבשאר גזילות לא הקפידה התורה אלא בפרוטה"²⁰) – משום שאיסור מידות ומשקלות הוא לא רק חיסרון הממון של חבירו, אלא עצם המציאות של מידה חסירה].

ויש לומר, כי טעם הדבר הוא, לא

הערות

14. וכמרומז גם בזה שהתחלת עשה"ד, שהם שורש כל התומ"צ, הוא אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארמ"צ.
15. ב"מ שם בריש העמוד.
16. ב"מ שם. וראה מגיד משנה לרמב"ם שם ה"ב. וראה הנסמן בשוה"ג להערה 7.
17. שם ה"ג. ובמ"מ שם – שנלמד מגמ' הנ"ל "לעבוד עליו משעת עשיי'" (וכ"ה בשו"ע אדה"ז חו"מ שם ס"ג ובמ"מ שעל הגליון). ובמנ"ח שם (סק"ג) הקשה שלכאורה "שני ענינים הם, עשי' עוברים משם אחד ושהיי' עוברים משם אחר". ע"ש. ושקו"ט בזה באחרונים. ואכ"מ.
18. שם רפ"ח*. וראה ב"ח לטור חו"מ שם בריש הסימן.
19. שם פ"ח ה"ז. הובא בשו"ע אדה"ז שם סוס"א. שם ריש סעיף ב'.
20. ל' החינוך שם. וכ"ה גם בטור חו"מ שם. וראה השקו"ט במנ"ח שם סק"ב (ומסיק דפחות משוה פרוטה אינו אסור אלא משום ח"ש. אבל פשטות הלשון "התורה הקפידה .. בכל שהוא" משמע דזהו השיעור. וראה גם ב"ח לטור שם. ואכ"מ).
. ועפ"ז מ"ש הרמב"ם בהמשך לזה "וכן במדת קרקע צריך לדקדק בחשבון כו'" קאי על עשיית המדות. ולהעיר שבשו"ע אדה"ז שם (ס"א) מביאו בהמשך ל"השוקל לחבירו כו' עובר בל"ת" (ומשנה מל' הרמב"ם "במדת הקרקע" וכ' "למדידת הקרקע"). ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.