134

שאומרים שזה חילול שבת ואסור, עליהן הכתוב אומר¹⁸ וגם¹⁹ אני נתתי להם¹⁹ חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם".

יש לומר, שההסבר לכך הוא: בכל המצוות הענין של "אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש" ו"יעבור ואל ייהרג" הוא דין מיוחד בפני עצמו. כלומר, אין הכוונה שבמקום שיש סכנת נפשות אין חובה לקיים את המצוה, אלא החובה קיימת, אך פיקוח נפש דוחה אותה.

לעומת זאת, לגבי שבת אומר הרמב"ם²⁰ "שבת לגבי חולה שיש בו סכנה, הרי הוא כחול לכל הדברים שהוא צריך להן". כלומר, אין הכוונה שפיקוח נפש דוחה את איסור המלאכה בשבת, אלא הוא הופך את השבת ל"כחול" – לגבי חולה שיש בו סכנה אין השבת קיימת מלכתחילה, ביחס ל"דברים שהוא צריך להן"²¹.

וכפי שמבאר בעל "מגיד משנה"²² את דברי הרמב"ם, שהכלל שנקבע בשבת "וכל שאפשר לשנות משנין" במלאכה הנעשית עבור חולה, אינו אמור לגבי חולה שיש בו סכנה, כי לגביו "הרי הוא כחול לכל הדברים"²³, ולכן "מחלל לכל צרכיו אף־על־פי שאין במניעת דבר שעושין לו" סכנה²⁴.

ולכן מציין הרמב"ם שוב לגבי שבת את הלימוד "וחי בהם ולא שימות בהם" ומוסיף "הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם" כדי לומר, שלגבי סכנת נפשות אין חלים משפטי התורה של איסורי שבת מלכתחילה, בשונה מאיסורים אחרים, שאותם דוחים. ולכן ממשיך הרמב"ם ואומר "ואלו האפיקורוסים שאומרים שזה חילול שבת ואסור, עליהן הכתוב אומר .. חוקים לא טובים...". בכך הוא מדגיש שהחוקים, חילול שבת, נעשים לא טובים.

כלומר: לגבי שאר המצוות, המצוה היא בגדר של דחויה, פיקוח נפש דוחה את האיסור, ואילו לגבי שבת – הותרה²⁵: האיסור לא נקבע מלכתחילה²⁶ לגבי חולה שיש בו סכנה,