94
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ג. מנין לרש"י שקרחת מטמאה בשער לבן
בנוגע לסימנים המובאים ברש"י "בשער לבן ומחיה ופשיון" – שואלים המפרשים22: הרי זו משנה מפורשת23 שקרחת וגבחת מטמאים רק בשני סימנים, במחיה ובפשיון, אך לא בסימן של שער לבן. וכפי שמפורש גם ב'תורת כהנים' על הפסוק "צרעת פורחת היא": "צרעת – מלמד שהיא מטמאה במחיה, פורחת – מלמד שהיא מטמאה בפשיון, היא – אינה מטמאה בשער לבן".
ומנין לוקח רש"י את החידוש ש"כי ימרט ראשו" נידון גם בסימן של שער לבן, היפך ההלכה?
בדפוסים ישנים24 וכתבי יד של פירוש רש"י אכן לא נאמר "בשער לבן"25. אך מכך שמוצאים זאת בדפוסים הנפוצים, וכך היתה הגירסא לפני הרא"ם (ר' אליהו מזרחי)26 וכמה מפרשי רש"י27, מובן שהגירסא "בשער לבן" – "יש לה מקום" בפירוש רש"י (פשוטו של מקרא).
הרמב"ם בספר 'היד החזקה'28 אומר לגבי דין זה: "הקרחת והגבחת מטמאות בב' סימנים במחיה ובפשיון... ולפי שאין בהן שיער אין השיער הלבן סימן טומאה בהן".
מכך משמע, לכאורה, שהרמב"ם אינו סובר כדרשת ה'תורת כהנים' שהטעם ששיער לבן לא מטמא כאן הוא מצד לימוד ומיעוט הכתוב, אלא מטעם אחר "לפי שאין בהם שיער". וכפי
הערות
- 22. משכיל לדוד כאן ונשאר בצ"ע. וכ"ה במנ"ח מצוה קסט סוס"ח. ועוד.
- 23. נגעים פ"ג מ"ו. פ"י מ"י. וראה מפרשים שם.
- 24. בדפוס ראשון ודפוס שני.
- 25. כן הוא גם ברוב כת"י שתח"י. וכן הובא ברש"י בערלינער שאינו בכת"י ודפוסים מוגהים. ובכמה מקומות (תו"ת כאן. ועוד) שט"ס בפרש"י. וראה גם באר מים חיים (לאחי המהר"ל) לפרש"י, דמשמע דאינו גורסו. וכן מפורש בס' זכרון.
- 26. שהרי ברא"ם הובא זה, ולא רק בתחלתו בהעתקת לשון רש"י (שיתכן שזוהי הוספת המעתיקים, והרא"ם ציין רק מקום פירושו), כ"א גם בתוך פירושו (וכ"ה ברא"ם הנדפס עם פירוש הנחלת יעקב), ומ"מ לא העיר ע"ז.
- 27. במשכיל לדוד.
- 28. הל' טומאת צרעת פ"ה ה"ט.
- . ואף שנת' במ"א (לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 170 ואילך) שזהו בנוגע לשאר חומשים, משא"כ בספר ויקרא (ובפרשיות אלו) כיון שרש"י מביא כו"כ פירושים והלכות מתו"כ וגם מציין להם, לפעמים מפרש רש"י פירוש לשלול פי' או הלכה שבתו"כ – ה"ז בנוגע לפירוש או ביאור שבתו"כ הנלמד מפשט הכתובים וכיו"ב (וכמו בפי' "תנוך" (שבלקו"ש שם), שמבואר בתו"כ (ע"פ הכתוב) מקומו המדויק), אבל פשיטא שאין רש"י (מביא או) שולל כל הדרשות וההלכות שבתו"כ בפרשיות אלו ובספר ויקרא, שאינם ע"פ פשוטו של מקרא. וכנראה בפועל. וכן בנדו"ד, שבתו"כ נתמעט שער לבן ממש"נ בכתוב "היא" (כדלקמן בפנים) – שאין רש"י צריך לשלול דרשה זו (שאינה כלל ע"ד הפשט).
משנה נגעים ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
הקרחת והגבחת. מיטמאות בשני שבועות. ובשני סימנין. במחיה ובפשיון. במחיה בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. ובפסיון. בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. ומיטמאות בשני שבועות. שהן שלשה עשר יום:
משנה תורה, הלכות טומאת צרעת ה׳:ט׳ - הטקסט מספריא
הקרחת והגבחת מטמאות בב' סימנין במחיה ובפשיון ויש בהן הסגר שני שבועות שנאמר בהן כמראה צרעת עור בשר ולפי שאין בהן שיער אין השיער הלבן סימן טומאה בהן וכיצד מטמאין בשני סימנין ובשתי שבועות שאם היתה בהרת בקרחתו או בגבחתו והיתה בה מחיה יחליט לא היתה בה מחיה יסגיר ויראה בסוף השבוע אם נולדה בה מחיה או פשיון יחליט לא נולד בה כלום יסגיר שבוע שני פשת או שנולד בה מחיה יחליט לא נולד בה כלום יפטור ואם פשת או נולד בה מחיה לאחר הפיטור יחליט:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

