ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה א

60

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שהאיסור הוא "משום שהייה", הרי אם שהה פחות מכדי שהייה, אין זה חצי שיעור, אלא אין זו שהייה כלל. כי "שהיה" אינה כמות מסויימת המצטברת מצירוף של חלקי זמן²¹, אלא זהו מצב מוגדר הנוצר לאחר זמן מסויים. פחות מזמן זה, אין זו שהייה, ולכן – אין קיימת כאן אפשרות של חצי שהייה²².

אך אם מסבירים באופן השני, שהאיסור הוא משום השתחוואה, אלא ש"השתחוואה גופא בעיא שהייה", כי "בעי שיעור חיוב", הרי כיון שהאיסור איננו "משום (מצב של) שהייה", וה"שהייה" קובעת רק את "שיעור החיוב" שבהשתחוואה, הרי כאשר קיים מצב של חצי שיעור, זוהי גם השתחוואה, אלא שחסרה השלמות בשיעור המחייב על ההשתחוואה – "שיעור חיוב", ובמקרה זה גם חצי שיעור אסור מן התורה²³.

ה. הרמב"ם: שיעור השהיה יוצר את הגדרת איסור ההשתחוואה כלפי חוץ

אך ניתן להסביר ענין זה בדרך שלישית, שגם "כלפי חוץ" החובה איננה "משום שהיה" אלא משום השתחוואה, אך ה"שהיה" אינה רק שיעור של ההשתחוואה כלפי חוץ, אלא שהשהייה יוצרת את ההגדרה של ההשתחוואה. אך במקרה ש"שהה כדי השתחוואה", בהשתחוואה כלפי חוץ, נוצרה מהות של השתחוואה, ולכן הוא חייב כהשתחוואה²⁴.

הערות

21. ולהעיר מלקו"ש ח"ז שם אם בשיעורין של זמן שייך הענין דחצי שיעור. אבל גם אם נאמר ששייך (כמבואר בלקו"ש שם לגבי שיעור זיבת ג' ימים) אינו שייך לנדו"ד, כבפנים.
22. בעית רבא בשבועות שם סע"ב "צריך שהיי' למלקות או איןצריך שהיי'למלקות", ובפרש"ישם "אם התרו בו שלא לעמוד ועמד פחות מכדי שהיי'" – אינה שייכת לנדו"ד, כי האיבעי היא אם למלקות בעי שהיי' בכלל – לא אם בעי "שיעור שהיי'".
23. להעיר מבעיית רבא (שם יז, א) שהיות מהו שיצטרפו (ולא איפשיטא. וכ"פ הרמב"ם כאן הכ"ד "שהדבר ספק"). ולכאורה תלוי בשאלה הנ"ל בפנים אם אפ"ל בשהיי' גדר חצי שיעור (וכדברי ר"י ביומא (עד, א) דח"ש אסור מה"ת כיון דחזי לאיצטרופי איסורא קא אכיל). אבל י"ל דהאיבעי' היא לכל האופנים, כי האיבעי' היא איך נתקבלה ההלכה, אם כ"ז שהוא בטומאתו מצרפים השהיות (אע"פ שכל שהיי' בפ"ע לית בה שיעור השתחוואה – ראה ר"י מיגש שם). ועצ"ע [ולהעיר דגם לדעת ר"ל דח"ש מותר מה"ת (כי השיעור הוא גדר באיכות האכילה, וח"ש אינו בגדר איסור כלל) איתא בירושלמי (תרומות פ"ו ה"א) דמודה ר"ל בעתיד להשלים (וראה לקו"ש ח"ז שם. אנציקלופדי' תלמודית שם ע' תצד ואילך)].
24. ראה יתירה מזו בחידושי הרשב"א (שם יז, רע"א) בבעיית רבא "תלה עצמו באויר עזרה מהו כי גמירי שהיי' שהיי' דבת השתחואה כו'" וכ' הרשב"א שם: ה"ג ברוב הספרים כו' אבל שהיי' דלאו בת השתחוואה לא כלום כו' דלא גמירי אלא משום השתחוואה וכל ששהה בכדי השתחוואה הואיל ושהייתו ראוי' להשתחוואה גמירי דשהייתו כאילו השתחוה". וראה הערה 26 [וראה ברשב"א שם (ובעוד ראשונים – רמב"ן וריטב"א. וראה גם ר"י מיגש ומאירי) עוד גי' ופירוש בדברי הגמרא. ואכ"מ].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.