56
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
חסדו6, ועל־פי זה יש לפרש דמאן דאמר כמימריה דהאי פסוקא, היינו כדי ויכרעו אפים ארצה וישתחוו בלבד (מילים אלו בלבד, ודעה זו מחמירה, כי זהו שיעור שהיה קצר ביותר) דהשתא הוי מאן דאמר (=ולפי זה יוצא, שהדעה הסוברת ששיעור השהיה הוא) מויכרעו לסופיה (מהמילה "ויכרעו" ועד סוף הפסוק) מיקל. ומספיקא פסק (הרמב"ם) כמאן דמיקל".
אך שני התירוצים של ה"כסף משנה" דורשים ביאור, כשאלת המפרשים7:
לגבי התירוץ הראשון שבדעה הסוברת "כמימריה דהאי פסוקא" הכוונה היא להתחלת הפסוק בלבד – מנין לקוח הסבר זה? והרי, לכאורה, אין לכך כל רמז בגמרא8.
ולפי התירוץ השני, שבדעה "כמימריה דהאי פסוקא" הכוונה היא רק לשיעור של "כדי ויכרעו אפים ארצה וישתחוו בלבד" נדרש עיון, כי לפי הסבר זה, מדוע מצטטת הגמרא את הפסוק כולו8? והרי אין שום דעה הסוברת ששיעור השהיה הוא לפי "רישא דקרא" (=תחלת הפסוק). ועל ידי הבאת הפסוק כולו נוצרת אי הבנה.
וכן: כיצד ניתן להבין שבלשון הסתמית "כמימריה דהאי פסוקא" הכוונה היא דוקא למילים האמצעיות של הפסוק, לא לתחלתו ולא לסופו9.
ב. הדיוקים בלשון הרמב"ם
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר:
א) את הדיוק בדברי הרמב"ם שלעיל "וכמה שיעור שהייתו, כדי לקרות ויכרעו .. וזהו שיעור השתחוויה": מדוע מפריד זאת הרמב"ם לשני ענינים – "שיעור שהייתו", "וזהו שיעור השתחוויה" – ואינו אומר מיד, כבתחלת דבריו, "וכמה שיעור שהייתו ושיעור השתחוויה כדי לקרות..."?
אמנם, בדברי הרמב"ם מובא ענין זה בהלכה שניה, בהמשך למילים "לא החזיר פניו אלא השתחווה דרך יציאתו כלפי חוץ, אינו חייב, אלא אם כן שהה כשיעור – וכמה שיעור שהייתו...", הרי עצם ניסוח זה אינו מובן, כי
הערות
- 6. כ"כ בכס"מ מירושלמי, ולפנינו בירושלמי: ר' אבהו מוסיף עד והודו* לה' כי טוב ר' מנא מוסיף עד כי לעולם חסדו. ועד"ז הוא בירושלמי ע"ז פ"ד ה"א.
- 7. שירי קרבן לירושלמי יומא שם. וראה גם שירי קרבן לירושלמי שבועות פ"ב ה"ג סד"ה עד כמה.
- 8. ובפרט לגירסת הב"ח בשבועות שם (וכן הוא בכמה דפוסי ש"ס – ראה דק"ס שם), שהפסוק "וכל בני ישראל גו'" הוא תיכף בהמשך ל"כמימרי' דהאי פסוקא" ולפני מ"ד הב'. וראה דק"ס מכ"י "כמימרי' מכריעה ואילך וח"א כנגד כל הפסוק כולו". וראה ר"ח שם.
- 9. בשירי קרבן ליומא שם תירץ "דרבינו פוסק כמ"ד מויכרעו כיון דכולהו אמוראי דירושלמי כוותי' סוברים דליכא מאן דמיקל מיני' רק כולם מחמירים לכך פסק כוותי'". ויל"ע בכללי הבבלי וירושלמי אם גם באופן כזה מכריעים כבירושלמי.
תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:א׳ - הטקסט מספריא
משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ בְצַד זוֹ בְצַד מֶרְקוּלִיס אֲסוּרוֹת. וּשְׁתַּיִם מוּתָּרוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ אָסוּר וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ מוּתָּר:
הלכה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כול׳ אָמַר רִבִּי אִמִּי. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מִשׁוּם מֶרְקוּלִיס גָּדוֹל אֶצֶל מֶרְקוּלִיס קָטָן. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. מִשּׁוּם רַגְלֵי מֶרְקוּלִיס. כַּמָּה הֵן רַגְלֵי מֶרְקוּלִיס. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. נ׳ אַמָּה.
הִילְכַת מֶרְקוּלִיס כָּךְ הִיא. ב׳ אֲבָנִים זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְהַשְּׁלִישִׁית מִלְּמַעֲלָה. נָתַן אֶת הַשְּׁנִיָיה וְהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לוֹקֶה. מִשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה נִסְקָל. נָתַן אֶת הַשְּׁלִישִׁית. פְּלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לוֹקֶה. מִשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה נִסְקָל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֲפִילוּ הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הִתְרוּ בוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה נִסְקָל.
אֵי זוֹ הִיא מֶרְקוּלִיס. כָּל שֶׁהוּא סָג אֶת הַיָּם וְאֶת הַדְּרָכִים. הִילְכַת מֶרְקוּלִיס בִּזְרִיקָה. הִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי מֶרְקוּלִיס אֶלָּא בְהִשְׁתַּחֲוָיָה. וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ. יָכוֹל לֹא יִתֵּן שְׁנֵי אֲבָנִים זוֹ עַל גַּב זוֹ וְיִתֵּן קוּפָּתוֹ עֲלֵיהֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ. עָלֶיהָ אֵי אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה. אֲבָל נוֹתֵן אַתְּ אֶת קוּפָּתָךְ עָלֶיהָ. עָלֶיהָ אֵי אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה. מִשְׁתַּחֲוֶה אַתָּה עַל אַבְנֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ.
רַב מְפַקֵּד לְבֵית רַב אָחָא. רִבִּי אִמִּי מְפַקֵּד לְאִינְשֵׁי בֵיתֵיהּ. כַּד תְּהַווֹן נָפְקִין לְתַעֲנִיתָא לָא תְהַווֹן רָבְעִין כְּאוֹרְחֵכוֹן. רִבִּי יוֹנָה רְבַע עַל סִיטְרֵיהּ. רִבִּי אָחָא רְבַע עַל סִיטְרֵיהּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. אֲנָא חֲמִית רִבִּי אַבָּהוּ רְבַע כְּאוֹרְחֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשִּׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְהָכְתִיב וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ. תִּיפְתָּר בְּקוֹבֵעַ לוֹ מָקוֹם וְהָכְתִיב וַיְהִי דָוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים. בִּלְבַד שְׁתַחֲוָיָיהּ שֶׁאֵינָהּ עַל הָאָרֶץ. וְכִי יֵשׁ שְׁתַחֲוָיָיה שֶׁאֵינָהּ עַל הָאָרֶץ. וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחוּ. רִבִּי אַבָּהוּ מוֹסִיף עַל הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב. רִבִּי מָנָא מוֹסִיף עַל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בַּבְלַיָיא תְּרֵין מִילִּין סָלְקִין מִן גַּבֵּיכוֹן. מַפְשׁוּטִיתָא דְתַעֲנִיתָא וָעֲרוּבְתָא דְיוֹמָא שְׁבִיעָיָא. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אוּף הָדָא מַקַּזְתָּא. וְאַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי אִמִּי. בַּבְלַיָיא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. לֹא הִתִּירוּ שְׁתַחֲוָיָיה אֶלָּא לְתַעֲנִית צִיבּוּר. וּבִלְבַד עַל הַצַּד. רִבִּי יַנַּאי זְעִירָא בְשֵׁם אַבְהֲתֵיהּ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר כִּיהוֹשֻׁעַ. שֶׁאִם יִפּוֹל עַל פָּנָיו יֹאמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוּם לָךְ. אַל יִפּוֹל. וּבִלְבַד יָחִיד עַל הַצִּיבּוּר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ אָסוּר. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ מוּתָּר. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ גּוּפוֹ אָסוּר. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ מוּתָּר. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ גּוּפוֹ. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ אֵינוֹ גוּפוֹ. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ אָסוּר. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מוּתֶּרֶת. לֹא כֵן סָבְרִנָן מֵימַר. אִם בְּעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכָלְיָין דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. וְלֵית הִיא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יֹוחַנָן אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה אֲסוּרָה. וְלֹא כֵן סָבְרִנָן מֵימַר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכָלְיָין דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר.
וָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָיה. אִם הָיוּ מוּנָּחִין בִּמְקוֹמָן כְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכָלְיָין. וְאֵילּוּ בִמְקוֹמָן.
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. זִמְנִין דְּאַתְּ אָמַר. שִׁיבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין לָהֶן בִּיטּוּל. וְזִמְנִין דְּאַתְּ אָמַר. מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין לָהֶן בִּיטּוּל. מָאן דְּאָמַר. מְשַׁמְּשִׁין. כָּל שֶׁכֵּן עֲבוֹדָה זָרָה. וּמָאן דָּמַר. עֲבוֹדָה זָרָה. הָא מְשַׁמְּשִׁין לֹא. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רַב. אַבְנֵי מֶרְקוּלִיס שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ אֵין לָהֶן בִּיטּוּל לְעוֹלָם מִשׁוּם עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה זָרָה. שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וָמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רַבֵּינוּ. שֶׁכֵּן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּאֹבלִים אֵין לָהֶן בִּיטּוּל לְעוֹלָם.
כֵּיצַד הוּא מְבַטְּלָהּ. רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא אָמַר. בְּרוֹק. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. אַבְנֵי מֶרְקוּלִיס שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ אֵין לָהֶן בִּיטּוּל. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. כָּאן בְּנִזְרָקוֹת לָהּ וְכָאן בְּשֶׁאֵין נִזְרָקוֹת לָהּ. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי הֲוָה לֵיהּ מֶרְקוּלִיס גַּו חַקְלָא. אֲתַא גַבֵּיהּ בּוּרְגָּנָרֵהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּגִין דִּשְׁמָעִית דְּאַרְכוֹנָא בָעֵי מֵיעֲבוֹר הָכָא לְמָחָר אֶלָּא בְחַיֶּיךָ דְאַתְּ מֵרִים אִילֵּין כֵּיפַיָיא. מִן דְּרָימוֹן אֲזַל בָּעֵי מֵיסָבִינוֹן. אֲמַר לֵיהּ. דִּידִי אִינּוּן. שָׁמַע רִבִּי חִיָיה בַּר וָוה וָמַר. וְאִית לְאִימֵּיהּ בַּר. וְלֹא רִבִּי חִיָיה רַבָּה תַנִּיתָהּ. אֶלָּא מִן דִּשְׁמָעָהּ מִינֵּיהּ חִזֵּק וּקְבָעָהּ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.