45

– מלשון חידוש²⁰) – וזה מרמז על הוספה וחידוש בבריאה, ובכללות, הוא הענין של הנהגה ניסית שלמעלה מהטבע.

וזהו ההסבר לכך ש"כל המועדים" נקבעו לפי ימי החודש, משום שעניינם של מועד ויום־טוב הוא – התגלות מיוחדת²¹ של אלוקות שלמעלה מטבע העולם. ולכן הינם שייכים לימי החודש²², מלשון חידוש.

ג. הנס שבת הגדול – שינוי הטבע עצמו, הקשור בימי השבוע

על פי זה יובן גם, מדוע הנס של "שבת הגדול" – קשור דווקא עם ימי השבוע:

תוכן הנס של שבת הגדול, כפי שרבינו הזקן מבאר בשולחן־ערוך שלו²³, הוא: "כשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך, אמרו להם: זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים, הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם, וזה שכתוב²⁴: למכה מצרים בבכוריהם".

תיאור זה, אינו משקף ענין החורג מדרכי הטבע: העובדה שבכורי מצרים האמינו לדברי בני ישראל "שיהרוג (השם) בכורי מצרים", אינה פלא כלל – הלוא זה עתה הם ראו כיצד התקיימו כל (האזהרות על) תשע המכות הקודמות²⁵ [אדרבה, היה זה פלא מדוע פרעה לא הקשיב לדבריהם²⁶, דבר שנבע רק מכך אשר "ויחזק²⁷ ה' את לב פרעה"]:

ובמילא, מכיוון שאבותיהם "לא רצו" – הרי גם העובדה ש"עשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם" הייתה תוצאה טבעית²⁵ – מכיוון שנשקפה סכנה לחייהם, לכן הם ערכו מלחמה עם המצרים...

[וגם עבור בני ישראל לא היה בכך נס (גלוי), הצלה וישועה מהגלות; גם לאחר הנס של "למכה מצרים בבכוריהם" הם לא יכלו לצאת מהגלות].