284

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שעל ידי המשכן; וכפי שדובר בהזדמנות קודמת39, שמשה היה היחיד שלא הייתה לו שום שייכות חס ושלום לחטא העגל, אפילו לא באופן של "יש בידו למחות". ובמילא לא היה זקוק לענין של משכן העדות "עדות לישראל שויתר להם הקדוש־ברוך־הוא על מעשה העגל".

ולכן, כל שאר בני ישראל, מכיוון שהיו זקוקים לכפרה שעל־ידי המשכן, הרי מפאת התעסקותם בעשיית המשכן נוצרה זיקה ושייכות בין עושי המלאכה ובין הדברים שנעשו על ידם, במילא חסר אז בשלימות של ההקדש כנכנסי ציבור. ובכדי שיהפכו לנכסי ציבור בשלימות (גם לאחר עשייתם) – הייתה הכרחית הפקידה שנעשתה "על פי משה" דווקא. עד שגם עצם הקמת המשכן הייתה על־ידי משה דווקא – "ויביאו את המשכן אל משה..."40, הביאו את הכל למשה ודווקא על ידו הוקם המשכן41.

ו. הפקידה על־ידי משה פעלה את הנצחיות במשכן

ויש לומר טעם נוסף מדוע הדבר היה קשור עם משה דווקא:

החידוש במשכן על שאר בתי המקדש הוא בכך שהוא נצחי, כדברי הגמרא42: "משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו". והטעם על כך הוא, משום שהמשכן היה מעשה ידי משה, לא שייך שהוא יתבטל43.

ולכן בכל פרט ופרט של העשיה – הייתה צריכה להיות פקידה על פי משה גם לאחר גמר המלאכה, בכדי שיהא זה ענין נצחי.

לעומת זאת בגדי הכהונה, הרי אין עניינם שהבגדים הללו ישארו נצחיים

הערות

  1. 39. נדפס לעיל ע' 301 ואילך. וש"נ.
  2. 40. פרשתנו לט, לג ואילך.
  3. 41. תנחומא פרשתנו יא. פרש"י עה"פ שם.
  4. 42. סוטה ט, סע"א*. ולכאורה פי' דרק המשכן עצמו – בכל פרטיו – נגנז, ולא הכלים** (ומתורצת קושית תוס' שאנץ שם). ומוכרח הוא בלאה"כ, דהרי מנורת ושלחן וכו' דמשה היו במקדש, ולא נגנזו. – וזהו לכאורה דלא כבפנים. ואכ"מ.
  5. 43. וראה צפע"נ עה"ת ר"פ תרומה. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 500 ואילך.
  6. . תוספתא סוטה רפי"ג. וראה גם תדבא"ר פי"ח. מדרש לקח טוב בשלח טו, יז. פרשתנו לט, מג.
  7. . אבל באבות דר"נ פמ"א, יב: דברים העשוין וגנוזין אלו הן אהל מועד וכלים שבו וארון שבו כו'. ובמכילתא יתרו כ, כא בנוגע למזבח הנחושת "ביום שנבנה זה (מזבח של שלמה) נגנז זה". וכן מפורש ברש"י מלכים ב (טז, יד). וברש"י מלכים א (ו, כ בסופו) דמזבח הזהב של משה נגנז (וראה בארוכה אוה"ח תרומה כה, יוד). כבמדב"ר (פט"ו, יוד בסופו) ותנחומא (בהעלותך ו בסופו) מפורש "ולפיכך כשחרב ביהמ"ק נגנזה המנורה כו'". ומוכח שם דהמדובר במנורה של המשכן. אבל שם מפורש כנ"ל כשחרב ביהמ"ק לא כשנבנה ביהמ"ק כסוטה שם. - ובכל אופן מדרשות חלוקות בכמה פרטים וארון יוכיח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.