272
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. "אלה פקודי המשכן..."
על הסבר הפסוק1 "אלה פקודי המשכן... אשר פוקד על פי משה, עבודת הלוים ביד איתמר..." יש מחלוקת בין המפרשים2:
א) לפי פירוש אחד, מוסבת המילים "אלה פקודי המשכן" לגבי מעשה המשכן המסופר בפרשה הקודמת, פרשת ויקהל, שבה מסופר במפורט אודות עשיית המשכן וכליו. לפי זה המשמעות של "פקודי המשכן... עבודת הלוים...", היא מלשון מינוי ותפקיד, שהמשכן וכליו הם "פקודי עבודת הלוים שפקדם משה ביד איתמר"3, וכפי שמסופר בחומש במדבר4 שהלויים התמנו לשאת את המשכן וכליו.
ב) "אלה פקודי המשכן..." – הכוונה היא לחישוב של הזהב, הכסף והנחושת של נדבת המשכן, המפורט בהמשך פרשתנו. לפי זה המשמעות של "פקודי" היא מלשון מנין וחשבון, וההסבר של "עבודת הלוים ביד איתמר" הוא5, שאיתמר היה הממונה והגבאי על הזהב הכסף והנחושת, בסיוע הלויים6.
בפירוש רש"י לפסוק זה אנו מוצאים דבר מפליא, שלכאורה, פירושו על חלקו הראשון של הפסוק סותר את פירושו על חלקו השני של הפסוק:
על המילים "אלה פקודי" מבאר רש"י "בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן...", כלומר, המשמעות של "פקודי המשכן" היא החישובים של נדבת המשכן, ופסוק זה אינו אמור לגבי הנאמר בפרשת ויקהל, אלא לגבי המופיע בהמשך "בפרשה זו".
ואילו על המילים "עבודת הלוים" מפרש רש"י: "פקודי המשכן וכליו היא7 עבודה המסורה ללויים במדבר
הערות
- 1. ריש פרשתנו.
- 2. ב' הדיעות הובאו ברמב"ן, כלי יקר ועוד כאן.
- 3. ל' הרמב"ן כאן. וראה ראב"ע כאן. ולקמן בפנים מפרש"י.
- 4. במדבר א, נ־נא. ג, כה־כו. לא. לו־לז. ד, ד (ובפרש"י). שם, טו ואילך. נשא ד, כד ואילך. שם, לא ואילך.
- 5. ראה תנחומא פרשתנו ה. שמו"ר פנ"א, א־ב. מפרשים שבהערה הבאה*. ועוד.
- 6. ראה רלב"ג ואברבנאל כאן. ועוד. ולהעיר מעזרא ח, כט ואילך.
- 7. באיזה דפוסים הנפוצים נדפס "הוא", ולכאורה הוא ט"ס.
- . אבל ברמב"ן מפרש ש"הכל נתן משה במספר במשקל ביד איתמר". היינו מפני שמכסף פקודי העדה ונחושת התנופה נעשו חלקי וכלי המשכן השייכים לפקודת איתמר (משא"כ פקודת אלעזר שנעשה מזהב – מכיון שלא ידעו "צפוי כל כלי כמה זהב יש בו לא ספר שנתנו משה להם במנין ובמשקל ולכך לא הזכיר כאן פקודת אלעזר"). וראה הערה 9. ואכ"מ.
שמות רבה נ״א:א׳ - הטקסט מספריא
וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא (משלי כח, כ): אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, אַתָּה מוֹצֵא כָּל מִי שֶׁהוּא נֶאֱמָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא בְּרָכוֹת עַל יָדָיו, מִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן (משלי כח, כ): וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה, אִישׁ אֱמוּנוֹת, זֶה משֶׁה, שֶׁהוּא נֶאֱמָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, הֱוֵי: אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה גִזְבָּר עֲלֵיהֶם הָיוּ מִתְבָּרְכִים, לְפִי שֶׁהוּא נֶאֱמָן. וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה, זֶה קֹרַח, שֶׁהָיָה לֵוִי וּבִקֵּשׁ לִטֹּל כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, וּמָה הָיָה סוֹפוֹ (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אֱמוּנוֹת, זֶה משֶׁה, שֶׁנַּעֲשָׂה גִזְבָּר עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (שקלים יד, ב): אֵין מְמַנִּין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוֹת מִשְׁנַיִם, וַהֲרֵי אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָיָה משֶׁה גִזְבָּר לְעַצְמוֹ, וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר אֵין מְמַנִּין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה משֶׁה גִזְבָּר לְעַצְמוֹ הוּא קוֹרֵא לַאֲחֵרִים וּמְחַשֵּׁב עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה, עַל יְדֵי משֶׁה בְּיַד אִיתָמָר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.