271
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
להקים משכן לה' יתברך בסביבתו, על ידי קירוב היהודים הנמצאים שם לה' ולעבודתו. ועלול היהודי להרהר: העיקר הוא להשפיע על הגבר, ראש המשפחה, להתקרב לתורה ולמצוות, כפי שבמתן תורה העיקר היה המנין של ששים רבוא הגברים, והנשים והטף יימשכו ו"ייגררו" מאליהם.
אך להתעסק בהשפעה על האשה עקרת הבית, שתתקרב ותשמור תורה ומצוות מצד עצמה, ואף "לרדת" ולהתעסק בקירוב הטף – כל זאת, לדעתו, אינו לפי כבודו, ועוד – חבל על הזמן, כי עדיף לשוחח וללמוד תורה עם איש נוסף, ראש משפחה.
על כך נלמדת הוראה ברורה מפרשתנו "ויקהל" ומנדבת המשכן: על כל אחד מוטלת החובה והזכות להביא לידי כך שהשכינה תשרה בקביעות בבית זה, שהמשפחה כולה והבית כולו יהיו משכן לה' יתברך, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.
ואת זאת ניתן להשיג רק כאשר אין מסתפקים בהשפעה על הגבר, אלא יש צורך להשפיע באופן המתאים והמותר על־פי התורה גם על האשה, עקרת הבית, ואף לעסוק ולעמול בהשפעה על הטף, שילדים יהודים רבים ככל האפשר יתחנכו בחינוך הכשר ואף בחינוך על טהרת הקודש.
ועל ידי ההשפעה על כל ישראל, כפי שמפורטים בהקהל, "האנשים והנשים והטף", הרי בנוסף להשפעה על האנשים, הנשים והטף עצמם, יוסיף כל אחד מהם יותר בהשפעתו החיובית על האחרים – האנשים על האנשים87, והטף על האבות, כנאמר88 "והשיב לב אבות על בנים – על ידי בנים",
ומביאים לידי "קהל גדול ישובו הנה"89, בביאת משיח צדקנו, אשר "יבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל"90, במהרה בימינו ממש.
הערות
- 87. להעיר מפרקי דר"א פמ"א.
- 88. מלאכי בסופו ובפרש"י.
- 89. ירמי' לא, ז.
- 90. ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א (השיעור דעש"ק זה (שנת תשמ"ו) – ע"פ החלוקה דג"פ ליום – בו מסיימים מחזור השני דלימוד הרמב"ם, ומתחילים תיכף למחרתו – ש"פ ויקהל – מחזור השלישי).
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

