240

ד. "כמין כ"ף יוונית"

כדי להבין זאת, יש להקדים ולבאר את השאלה שהוזכרה לעיל, לגבי כל פירושי רש"י שדלעיל: פירוש רש"י על התורה אינו ספר הלכות. ואין מובן, מדוע חשוב לציין בפשוטו של מקרא באיזה אופן נעשו המשיחות?

אף אם נמצא סיבה לצורך של רש"י לפרש לבן החמש למקרא את אופן המשיחה, אין מובן כלל, מדוע צריך רש"י להאריך בכך ולכתוב שהמשיחה היא "כמין כ"ף יוונית שהיא עשויה כנו"ן שלנו", ואינו מציין בקצרה שהמשיחה היא כ"נו"ן שלנו"²⁷!

יותר מכך: בפירושיו בהמשך, כאשר שב רש"י ומזכיר את צורת המשיחה, הוא מתבטא תמיד בביטוי "כמין כ"ף יוונית", בלי להזכיר שהיא "כנו"ן שלנו". ותמוה: אף אם רש"י צריך לציין שצורת המשיחה היא "כמין כ"ף יוונית", הרי, לאחר שכבר פירט זאת פעם אחת, מתאים יותר שכאשר הוא מזכיר שוב את צורת המשיחה בפעמים הבאות, הוא יתייחס למסקנה – כצורת "נו"ן", ובמיוחד כאשר דוקא צורה זו ידועה ומובנת לבן החמש למקרא. ואילו למעשה מוסיף רש"י רק בפעם הראשונה את ההסבר "כנו"ן שלנו", ולאחר מכן, בכל פעם, כאשר מזכיר את צורת המשיחה, הוא אומר רק "כמין כ"ף יונית"!

ה. ליבון הגירסא בענין זה בגמרא וברש"י

הדברים יובנו לאחר ליבון הגירסא הנכונה של המילים העוסקות בנושא "כ"ף יוונית" בפירוש רש"י:

במסכת כריתות⁴ אומרת הגמרא, על משיחת הכהנים: "כמין כי .. כמין כי יווני". במסכת הוריות³ הגירסא בגמרות שבידינו היא (כדלעיל בסעיף א): "כמין כ"ף יווני", ובכתב יד²⁸ של מסכת הוריות, הגירסא היא "כי יווני", כבמסכת כריתות. במסכת מנחות, לגבי משיחת הרקיקין, נאמר במשנה²⁹ "כמין כי", ובגמרא³⁰ מפרשים זאת "כמין כי יווני"³¹.