129

הנראים דוקא רחוקים מן הפשט,

גם מצד משמעותם הכללית, שהיה צורך למנוע מישראל טעות של "שתי רשויות הן", "רשויות הרבה הן": וכיצד ייתכן לומר, שלאחר ראיית כל הניסים במצרים ועל הים כו' ולאחר השתתפות במעמד הר סיני³⁹, יהיה צורך עתה לשלול מישראל את הטעות של "שתי (הרבה) רשויות הן"?!

[אף הטיעון ש"אני משתנה במראות"⁴⁰, אינו הסבר מספק, לכאורה, לטעות כזו. כי מובן בפשטות, ואף רואים תופעה דומה באופן מוחשי אצל אנשים, שמראה הפנים משתנה לפי הפעולה המתבצעת. אינו דומה מראה פניו של אדם בשעת השתתפותו במלחמה למראהו אל אותו אדם בהיותו עסוק בפעולה של חסד ורחמים.

ועל־אחת־כמה־וכמה נראה שאין צורך לשלול טעות של "רשויות הרבה הן", מפני ש"היו שומעין קולות הרבה"⁴¹ – שהרי מכל הקולות הרבים האלו, נשמעו אותם דיבורים, ואשר תוכנם העיקרי הוא "אנכי ה' אלקיך... לא יהיה לך..."!]

בנוסף לכך יש קושי בכל אחד משני הפירושים אלו⁴²:

בפירוש הראשון אין מובן – הענין של "נגלה כאן כזקן מלא רחמים" כבר התרחש, לפי פירוש רש"י⁴³, בחמישי בסיון, ולפחות זמן מסויים לפני שהתחיל הקדוש־ברוך־הוא לומר את עשרת הדברות⁴⁴. ואם כך, הקדוש־ברוך־הוא היה צריך מיד עם התגלותו למנוע את ישראל מהטעות באחד מעיקרי האמונה, של "שתי רשויות הן", ולא להפסיק לשם כך באמצע עשרת הדברות.

ולפי הפירוש השני, שהמקום לטעות