128
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ואילו במילים "הוצאתיך מארץ מצרים" ישנו חידוש נוסף – "כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי":
אמנם, ה"תנאי" היחיד של יציאת מצרים הוא, שישראל יהיו "לי לעם", כשכוונת מושג זה יכולה להתפרש בדומה ליחס שבין עם לבין מלך בשר ודם, אך בכל זאת "כדאי היא ההוצאה (מארץ מצרים) שתהיו משועבדים לי".
כיון שבהיות ישראל עבדים בארץ מצרים, הם לא היו רק "עבדים" סתם – "בית עבדים" – אלא באופן של שעבוד34 – עבודת פרך35, ועד לאופן של "תכבד העבודה"36, מעל לכל מדה והגבלה וכו', לפיכך "כדאי היא ההוצאה (הוצאה זו מ"ארץ מצרים") שתהיו משועבדים לי", ולא סתם עבדים.
ה. וכי צריך לשלול טעות
ש"שתי רשויות הן"?
לפי הסבר זה על דברי רש"י, שהמילים "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" אינן מביעות רק סיבה ל"אנכי ה' אלקיך", אלא ענין שונה וחדש – יובן מדוע לאחר פירוש זה על "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" מביא רש"י עוד שני פירושים, ואלה דבריו:
דבר אחר, לפי שנגלה בים כגיבור מלחמה נגלה כאן כזקן מלא רחמים שנאמר37 ותחת רגליו .. הואיל ואני משתנה במראות, אל תאמרו שתי רשויות הן, אנכי הוא אשר הוצאתיך ממצרים ועל הים. דבר אחר, לפי שהיו שומעין קולות הרבה .. באין מד' רוחות ומן השמים ומן הארץ, אל תאמרו רשויות הרבה הן [ולאחר מכן מסיים רש"י את דבריו ואומר: ולמה אמר לשון יחיד אלקיך, ליתן פתחון פה למשה ללמד סנגוריא במעשה העגל .. לא להם צויתה לא יהיה לכם אלקים אחרים, אלא לי לבדי].
ולכאורה, תמוה: הרי רש"י מפרש את פשוטו של מקרא, ומה, אפוא, חסר בפירוש הראשון, שתוכנו מובן ופשוט, ומופיע גם בפסוקים רבים אחרים, כדלעיל – אשר משום הכרח זה מביא רש"י שני פירושים אחרים38,
הערות
- 34. כהלשון בכ"מ – "שעבוד מצרים" (ראה לדוגמא בפרש"י – שמות ה, ד. בא יא, ה. פרשתנו כאן (בפי' הב'). משפטים כד, י. ועוד).
- 35. שמות א, יג־יד. וראה פרש"י פרשתנו יח, י. ועוד.
- 36. שמות ה, ט ואילך.
- 37. משפטים כד, י.
- 38. ראה תי' המהרש"ל (הובא בהערה 18). – אבל נוסף על הנ"ל בפנים (ס"ב) שבפרש"י לא נעתקו התיבות "מבית עבדים", גם עצם תירוצו לכאורה אינו מובן, דלמה לא יפרש הכתוב שה"בית עבדים" הוא "ארץ מצרים" (ובפרט שדוקא ארמ"צ הוא "בית עבדים" ש"לא הי' עבד יכול לברוח ממצרים" – פרש"י פרשתנו יח, ט). ברע"ב כאן ד"הפי' הראשון אינו מתיישב על הענין שהרי לא צוה אותן בשום מצות הללו ר"ל אנכי ולא יהי' לך שום שעבוד לפניו ית'". ולכאורה צ"ע, שהרי מפורש ברש"י, (מכילתא וכו') שאנכי ה"א הו"ע קבלת מלכותו, ומדוע אין זה ענין של "שעבוד לפניו ית'"? וראה לעיל הערה 22 – בתי' המשכיל לדוד.
רש"י על שמות י״ח:י׳ - הטקסט מספריא
אשר הציל אתכם מיד מצרים. אֻמָּה קָשָׁה:
ומיד פרעה. מֶלֶךְ קָשֶׁה:
מתחת יד מצרים. כְּתַרְגּוּמוֹ – לְשׁוֹן רִדּוּי וּמָרוּת; הַיָּד שֶׁהָיוּ מַכְבִּידִים עֲלֵיהֶם הִיא הָעֲבוֹדָה:
אשר הציל אתכם מיד מצרים WHO HATH DELIVERED YOU OUT OF THE HAND OF EGYPT, a hard people,
ומיד פרעה AND OUT OF THE HAND OF PHARAOH, a hard monarch.
מתחת יד מצרים — Translate this as the Targum does: from beneath the authority of Egypt, taking יד as an expression of domination and authority; “the hand” spoken of here is the hand which they imposed heavily upon them — referring to the hard bondage.
רש"י על שמות י״ח:ט׳ - הטקסט מספריא
ויחד יתרו. וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִ"אַ נַעֲשָׂה בְשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרַיִם, הַינוּ דְּאָמְרֵי אִינָשֵׁי "גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לָא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְּאַפֵּיהּ":
על כל הטובה. טוֹבַת הַמָּן וְהַבְּאֵר וְהַתּוֹרָה, וְעַל כֻּלָּן אשר הצילו מיד מצרים; עַד עַכְשָׁו לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ מְסֻגֶּרֶת, וְאֵלּוּ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא (מכילתא):
ויחד יתרו AND JETHRO REJOICED — This is its literal meaning. A Midrashic comment is: his flesh became full of prickles (חדודין — his flesh crept with horror) — he felt grieved at the destruction of Egypt. That is what people say (what the common proverb says): A proselyte even though his heathen descent dates from as far back as the tenth generation, do not speak slightingly of an Aramean (any non-Jew) in his presence (Sanhedrin 94a).
על כל הטובה FOR ALL THE GOODNESS — the goodness in giving the Manna and the well and the Torah — and he rejoiced above all these (more especially), אשר הצילו מיד מצרים THAT HE HAD DELIVERED THEM OUT OF THE HAND OF EGYPT — Until now no slave had ever been able to escape from Egypt because that land was closely shut in on all sides, but these had gone forth six hundred thousand in number (cf. Mekhilta).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.