ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה א

64

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בחודש, אלא בכך שחשים בזאת במשך הזמן גם לאחר ראש חודש וכדומה, שהזמן כולו הוא בשביל התורה ובשביל ישראל. וזאת על ידי שבית דין מקיים את "מצות עשה .. לחשב ולידע ולקבוע באי זה יום תחילת כל חודש מחדשי השנה", שלשם כך צריך בית דין לחשב ולדעת את החישובים המפורטים של מהלך הלבנה וכו', ו"יודעין מקומות הכוכבים ומהלכם..."⁵³.

כלומר: בנוסף להשפעה על הזמן של חדשי השנה על ידי כך שראש החודש נקבע ומתקדש⁵⁴ גם לצורך המועדים⁵⁵, כך שהזמן שביניהם הוא מעין הכשר לקדושת הזמן של המועדים, כי כדי שיהיו ראש חודש ומועדים צריך לדעת את משך הזמן של החודש כולו וכו', הרי יותר מכך: עצם החישוב, שבית דין "יחשבו וידעו אם יראה הירח"⁵⁶, שהרי זה נאמר לגבי מהלך הלבנה במשך החודש כולו – הוא חלק ממצות עשה עצמה. מצות העשה אינה רק לקדש את יום ראש חודש, אלא כל הענין של "יחשבו וידעו"^*,

שבמשך הזמן כולו ניכרת בגלוי תכליתו "בשביל התורה .. ובשביל ישראל"⁵⁷.

ט. המצוה – במשך הזמן כולו

ויש לומר, שמשום כך מצות קידוש

הערות

53. רמב"ם שם פ"א ה"ו.
54. דהרי פשוט דגם על זה"ז אומרים קדושת מועדות מסורה לב"ד (ל' המכילתא תשא לא, טו) וישראל דקדשינהו לזמנים (ברכות מט, א). וראה השגות הרמב"ן לסהמ"צ שם בסופו.
55. ראה רשב"ם ב"ב שם.
56. ל' הרמב"ם שם ה"ז. וראה מנ"ח שם בתחלתו דלדעת הרמב"ם גם החשבון צ"ל בא"י דוקא.
*. ולהעיר מחגיגה שם: אמרה תורה מנה ימים וקדש חודש מנה ימים וקדש עצרת (דאתקש זל"ז). וראה תוד"ה אמרה שם.
57. להעיר על יתירה מזו מסה"מ קונטרסים (ח"א רכו, ב) שע"י המשלים כו' מדברים גשמיים "מברר ומזכך הנה"א את חלקו בעולם והיינו הדברים הגשמי' אשר ע"י משיג אלקות ה"ה רואה בהם ענין האלקי והיינו מה שרואה פרטי הנמשל בהמשל ואיך שהו דבר אחד ממש כו'", עיי"ש בארוכה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.