52

מהרש"א²⁹ מסביר, שמשמעות פירוש רש"י בגמרא לגבי נס בתוך נס, היא ש"נס הא' היא הבליעה גופה, גם אם היה תנין, ועוד נס שני שבלען אחר שנעשה מטה", ומהרש"א עצמו מפרש על יסוד דברי המדרש³⁰, פירוש אחר, שהנס הראשון הוא עצם הבליעה על ידי מטה, ו"בתוך נס הבליעה שנעשה מטה היה עוד נס אחר בתוכו, שלא נתעבה המטה על ידי הבליעה", של כל שאר המטות.

לפי זה צריך היה רש"י לציין, מטעמים אלו, שהיה כאן נס בתוך נס.

ו. שתי אפשרויות ל"נס בתוך נס"

לכאורה יש לומר, שגם שני אופנים אלו אינם מתאימים לפשוטו של מקרא:

הפירוש הראשון, ש"נס הא' היא הבליעה גופה גם אם היה תנין", אינו מובן בפשוטו של מקרא: א) בליעת תנין על ידי תנין אחר אינה נס כלל, כי "כן דרך התנינים לבלוע זה את זה", כפי שרואים זאת בפועל, והמהרש"א מביא זאת מדברי המדרש³¹. ב) לפי פירוש זה קשה להבין את הביטוי "נס בתוך נס" – אין זה נס אחד המתרחש בתוך נס אחר, אלא שני נסים שונים³².

ופירושו של המהרש"א, שהנס השני הוא ש"לא נתעבה המטה על ידי הבליעה", אינו מופיע אפילו ברמז בפשוטו של מקרא.

אך לאמיתו של דבר שאלות אלו אינן מספיקות כדי לדחות את שני הפירושים הללו:

לגבי הפירוש הראשון: א) אמנם, כאשר תנין אחד בולע תנין אחר, קטן יותר, אכן אין זה נס, אך כאשר תנין אחד בולע תנינים רבים זהו נס. ב) אמנם, הביטוי "נס בתוך נס" אינו מתאים כל כך, כקושיית המהרש"א, אך רש"י יכול היה לומר "שני נסים היו"³³, בדומה לדברי רש"י עצמו¹³ לגבי מכת שחין, כדלעיל, "הרי נסים הרבה", או "נס גדול"³⁴ וכדומה.

ולגבי פירוש המהרש"א, שהנס השני