ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א

29

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הוי'³³ – כפי שידועים³⁴ דברי נכדו רבי דוד הנגיד "כי משנה תורה שחיבר זקנו הרמב"ם מתחיל בשם המפורש³⁵ – כך מתחיל גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, במהדורא תניינא³⁶, ב"יהודה בן תימא אומר", ואחד הטעמים לכך הוא³⁷ ששם יהודה הוא "כולו על שמו של הקדוש־ברוך־הוא"³⁸, שיש בו את שם הוי' כולו.

ג) וכך גם לגבי התוכן של תחלת הספרים: ברמב"ם – "לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו".

ובדומה לכך התוכן של הסעיפים הראשונים של שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן: בדומה ל"יסוד היסודות... לידע שיש שם מצוי ראשון" – "כלל³⁹ גדול בתורה .. כמו שנאמר⁴⁰ שויתי ה' לנגדי תמיד", וכפי שמרחיב על כך אדמו"ר הזקן⁴¹, "הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"⁴², אשר, כפי שכבר הוסבר כבר בהרחבה⁴³, הרי עובדה שהדברים נלמדים דוקא ממדותיהם של בעלי החיים (עז .. קל .. רץ .. גבור) באה להדגיש, שכל מציאותם של הנמר, הנשר, הצבי והאריה, וכן כל הבריאה כולה, היא רק מ"אמיתת המצאו", ובמילא בשביל ישראל ובשביל התורה⁴⁴, שישראל על פי ועל ידי התורה ישתמשו בהם כדי "לעשות רצון אביך שבשמים".

ד. נקודות שוות גם בספרי הנסתר

כשם שקיים דמיון בין ספרי הנגלה של הרמב"ם ושל אדמו"ר הזקן, כך גם לגבי ספריהם העוסקים ב"הנסתרות לה' אלקינו":

א) "ארבעה פרקים אלו", הפרקים הראשונים בספרו של הרמב"ם "היד החזקה"⁴⁵, וביתר הרחבה תוכנו של

הערות

33. הביאור בזה – ראה בארוכה "הדרן" על ספר משנה תורה להרמב"ם (קה"ת, תשמ"ה) סי"ז ואילך.
34. סדר הדורות שבהערה 1. שם הגדולים להחיד"א שבהערה הנ"ל.
35. וראה גם "פירוש" לרמב"ם ריש הל' יסוה"ת "כוונתו היתה לזכור השם המפורש ברמז בתחלת חבור זה".
36. בנוגע למהדו"ק – ראה לקמן הערה 41.
37. כ"ה גם התחלת הטור. אבל בטור – דרכו להביא מרז"ל בשם אומרם; אבל אין זה דרכו של אדה"ז בשולחנו.
38. סוטה י, ב. לו, ב.
39. ל' אדה"ז במהד"ת ריש סעיף ה. וראה הערה 41.
40. תהלים טז, ח.
41. ראה מהד"ת שם ס"ד ואילך. ובמהד"ק בא תוכן ענין זה תיכף בסעיף א (ואילך) שם. ולהעיר שמקור הדברים הוא במו"נ (ח"ג פנ"ב).
42. מהד"ת בתחלתו.
43. ראה לקו"ש חכ"א ע' 283 ואילך.
44. פרש"י ר"פ בראשית (ד"ה בראשית הב').
45. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד הי"ג. ולהעיר ששם (ה"י) מבאר שב' פרקים הראשונים הם מעשה מרכבה וב' פרקים שלאח"ז – מעשה בראשית (עיי"ש) ע"ד החילוק דארבע אותיות דשם הוי'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.