28

ג. תכלית כתיבת הספרים – זהה

הצדדים השווים בין ספרי הרמב"ם לבין ספרי אדמו"ר הזקן, שהוזכרו לעיל, הם בכמה וכמה פרטים:

א) בגורם לכתיבתם ובמטרת חיבורם: בקשר לספר היד החזקה מרחיב הרמב"ם בהקדמתו³⁰, שבתקופתו "תקפו הצרות יתירות ודחקה השעה את הכל ואבדה חכמת... לפיכך אותם הפירושים... נתקשו בימינו ואין מבין עניניהם כראוי .. ואין צריך לומר הגמרא עצמה... שהם צריכין דעת רחבה... וזמן ארוך... ומפני זה נערתי .. וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים... כולם... בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבעל־פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא ולא פירוק. לא זה אומר בכה וזה אומר בכה. אלא דברים ברורים קרובים נכונים... הלכות הלכות".

וכך גם על חיבור שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, כותבים "הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל" בהקדמתם לשולחן ערוך: "ומפני שצרכי ישראל מרובים ובפרט בצוק העתים הללו... ועל כן דעתם קצרה לבוא בארוכה³¹ בעיון ים התלמוד והפוסקים לידע... וגם לגדולים אשר להם יד ושם בתלמוד תכבד עליהם העבודה להכריע בין הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא .. כי ברוב המקומות יש דיעות מחולקות זה מקשה וזה מפרק... אשר על כן... משמיא אסכימו .. למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן .. בלשון צח .. להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי הלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבור על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".

וכאמור מספר פעמים, שלמרות שהסדר בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן אינו לפי הסדר של ספר היד החזקה אלא לפי הסדר של שולחן ערוך של המחבר, בכל זאת, סגנונו ולשונו קרובים ללשון הרמב"ם³².

ב) גם בהתחלתם של הספרים הללו יש דמיון, כשם שהרמב"ם פותח את ספרו במילים "יסוד היסודות ועמוד החכמות", אשר ראשי תיבות אלו הוא