ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א

26

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כידוע מדברי ימי ישראל אודות השתדלותו העצומה של הרמב"ם ופעולותיו למען כלל ישראל, באופן של מסירות נפש כדי לשפר את מצבם של ישראל הן בגשמיות והן ברוחניות⁸ – לקרב יהודים לה' ולתורתו⁹ כפי שהוא כותב באחת מתשובותיו¹⁰, שכאשר הגיע למצרים "מצאנו נגע עוון גדול אשר פשט ברוב הציבור בעוונותינו והוא כי .. שכחו דיני תורתנו והקילו מאד...", והרמב"ם עסק בתיקון מצב זה.

וכך היה גם אצל אדמו"ר הזקן, שבהיותו עדיין צעיר לימים הוא סייע ליהודים, ובמיוחד בכסף שקיבל כנדוניא – לפני שעסק לפרנסתו, פשוט בגשמיות¹¹, וכן לרומם את קרן ישראל ברוחניות, כפי שמפורסמות בדברי ימי חייו כל תקנותיו אשר תיקן¹², וכל עבודתו בקירוב בעלי תשובה¹³, ועוד.

כך גם לגבי תורתם של הרמב"ם ושל אדמו"ר הזקן: שניהם האירו את העולם הן בתורת הנגלה, הלכות פסוקות, וכן ב"הנסתרות לה' אלקינו"¹⁴, ידיעת ועבודת ה':

אצל הרמב"ם – בתורת הנגלה, בספרו "יד החזקה", משנה תורה אשר "מקבץ לכל תורה שבעל־פה כולה"¹⁵, כפי שהוא מבאר זאת בהרחבה בהקדמתו לספרו משנה תורה. ובתורת הנסתר¹⁶, עד כמה שהענינים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית¹⁷ הגיעו לידי גילוי בתקופת הרמב"ם¹⁸ – הרי הפרקים הראשונים של ספרו משנה תורה עוסקים בכך, ובהרחבה רבה בספרו "מורה נבוכים"¹⁹.

הערות

8. ובפרט באה בהדגשה באגרותיו – אגרת תימן ואגרת השמד.
9. ראה גם שם הגדולים שבהערה 1 (ד"ה ראיתי בתשובות) ובספרי דברי ימי הרמב"ם.
10. תשובות הרמב"ם לפסיא ח"א סקמ"ט.
11. ראה בפרטיות בספר התולדות אדה"ז (קה"ת תשכ"ז וכמ"פ לאח"ז) פ"א, ספ"ב ופ"ט (בהוצאת תשמ"ו: ח"א פ"ג, פז. ח"ב פ"כ). וש"נ.
12. ראה ספר התולדות שם פ"ט (פ"כ).
13. ראה לקוטי דבורים ח"ד תשנה, א־ב. תשנו, ב.
14. נצבים ל, כח. וראה הקדמה לתניא (ד, רע"א). שם רפמ"ד. ועוד.
15. משא"כ בפיה"מ שלו, ספר המצות, תשובותיו וכו' (נוסף לזה שספר המצות הוא הקדמה לספר היד).
16. וכמו שכתב הרמב"ם בפתיחת המו"נ, שמה שמבאר בספרו הם דברים נסתרים. וראה לשונו במאמר תחיית המתים ספ"ב "שדברי תורה יש להם נגלה ונסתר ולזה יקראו הנסתר סתרי תורה". ושם, שזהו מה שביאר במו"נ.
17. ראה בארוכה בפתיחת הרמב"ם לספרו מו"נ.
18. להעיר מספר השיחות תש"א ע' 154 אופן השתלשלות הקבלה ותורת הנסתר. ושם, דהרמב"ם מתחיל ספרו בר"ת דשם בן ארבע ובפי' הראב"ע לעתים קרובות גנוזות "קבלה פשטים" והרמב"ן והבחיי כותבים בפירושיהם ע"ד הקבלה. וראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 41 (ס"י).
19. כן הוא בפתיחת הרמב"ם למו"נ קרוב לתחלתה (בהעתקות שלפנינו) "ולזה נקרא המאמר הזה מורה הנבוכים". וכ"ה בהוצאת קאפח. ועוד. וכן נקרא בכמה ראשונים. – אבל בכ"מ רגיל הר"ת "מו"נ".

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 1

כרך לו ‹ כ'-כ"ד טבת ‹ כ'-כ"ד טבת ‹ 16 לקו"ש חכ"ו ע' 26

מאמרים מלוקטים 1

חלק ב ‹ בס"ד. ש"פ שמות י"ט טבת ה'תשמ"ח לקו"ש חכ"ו ע' 26

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.