275
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אשתו" (פלגש בגבעה), היה ארוע שהוא ההיפך המוחלט ממעשים טובים!
ב) ברובם המכריע של הפסוקים שמצטט רש"י כהוכחה לפירושו על התורה אין הוא מציין את ההקשר שבו נאמרו. ובעניננו: רש"י יכול היה להסתפק בדבריו "עתידין להיות חטפנין, וחטפתם לכם איש אשתו". מדוע הוא מוסיף ומדגיש12 שהיה זה "בפלגש בגבעה"?
ג) מדוע הוא מוסיף ומדגיש כאן ענין שהוא להיפך מהטוב ומהברכה.
ד) רש"י עצמו ממשיך ואומר מיד "ונבא על שאול שיהיה נוצח באויביו...". כלומר, רש"י סובר ש"בנימין זאב יטרף" היא נבואה גם על שאול ועל נצחונותיו. מדוע, אם כך, הכרחי לומר לפי פשוטו של מקרא, שיש פירוש נוסף, שמילים אלו כוללות גם נבואה על ענין שלילי "עתידין להיות חטפנין .. בפלגש בגבעה"?
ה) ויותר מכך, פירוש זה מופיע כפירוש ראשון13, ואף כענין העיקרי, כפי שמובן מן החזרה על המלה "נבא"14.
ב. אפשרות לפרש כפירוש התרגום
לכאורה, ניתן היה לומר, שרש"י אינו חפץ להסביר שהמילים "בנימין זאב יטרף" הן נבואה רק על שאול, כי המילים הנוספות שבהמשך, אשר בדרך כלל, כברוב הפסוקים, מבטאות ענין שונה ונוסף על הקודמות להן, "בבוקר יאכל עד", אמורות לגבי שאול, כפי שמפרש רש"י: "לשון ביזה ושלל .. ועל שאול הוא אומר, שעמד בתחילת בוקרן וזריחתן של ישראל". לפיכך מבאר רש"י שבפירוש הראשון והעיקרי של המילים "בנימין זאב יטרף" הכוונה היא למאורע אחר.
אך עדיין קשה15: אם משום כך, יכול היה רש"י לבחור מאורע ופירוש אחר למילים "בנימין זאב יטרף". לדוגמא, כפירוש התרגום16, שמשמעות המילים "בנימין זאב יטרף" היא בקשר לבית המקדש, אשר שכן, כפי שכבר ציין רש"י לפני כן17 בפירושו, בחלקו של בנימין. ודבר זה נרמז ב"זאב יטרף", שהרי, כפי שמפרש כאן המדרש18, "מה הזאב הזה
הערות
- 12. ובפרט שבתנחומא וב"ר שם ליתא הדגשה זו.
- 13. וראה בחיי כאן: ע"ד הפשט המשיל את בנימין לזאב החוטף ע"ש .. וחטפתם לכם איש אשתו.
- 14. היינו – נבואה בדרגא בפ"ע.
- 15. נוסף לזה שצריך ביאור: מנ"ל לרש"י ש"בנימין זאב יטרף" כולל ב' נבואות – נבא כו' ונבא על שאול כו'.
- 16. אונקלוס וכן בתיב"ע ות"י. וראה זבחים נג, ב ואילך (בחלקו של טורף. וראה פרש"י שם). ועוד. ב"ר פצ"ט, ג בסופו. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו (ע' 487. ע' 9־498. וש"נ).
- 17. ויגש מה, יד. וכן בפרש"י ברכה לג, יב.
- 18. ב"ר שם. אלא שלפי' זה "זאב יטרף" קאי על המזבח* (כפי' הזהר כאן – רמז, ב. וראה צפע"נ עה"ת כאן (ובפ' ויגש ע' קסה). ועוד). אבל בתרגומים לא מודגש "מזבח". וראה אוה"ת יתרו ע' תתקכז, דאין לומר הכוונה על אכילת המזבח כו' – כי "ע"ז נאמר אח"כ בבקר יאכל עד דת"א כו'". ע"ש.
בראשית רבה צ״ט:ג׳ - הטקסט מספריא
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף (בראשית מט, כז), מְדַבֵּר בְּשׁוֹפְטָיו, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף כָּךְ חָטַף אֵהוּד לִבּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ג, כ): וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וְהוּא ישֵׁב בְּעִלִּיתָא קְרִירָתָא (שופטים ג, יט): וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר וגו', אֲמַר לֵיהּ כֵּן אֲמַר לִי מָרֵיהּ דְּעָלְמָא, נְסִיב חַד חַרְבָּא וְנִתְּנֶנָּה בְּגוֹ מֵעֶיךָ, (שופטים ג, כב): וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה, פָּרְתֵּיהּ (שופטים ג, כג): וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר עַרְפְּלָא טוּרָא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שֶׁשָּׁם יָשְׁבוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְסֻדָּרִין. דָּבָר אַחֵר מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף כָּךְ חָטַף שָׁאוּל אֶת הַמְּלוּכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (שמואל א יד, מז): וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל, מְדַבֵּר בְּמַלְכוּתוֹ, מַה זְּאֵב חוֹטֵף כָּךְ אֶסְתֵּר חוֹטֶפֶת הַמְּלוּכָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, ח): וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר וגו'. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיְתָה אַרְצוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין חוֹטֶפֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, זוֹ יְרִיחוֹ שֶׁהָיְתָה מַבְכֶּרֶת. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זוֹ בֵּית אֵל שֶׁהִיא מַאֲפֶלֶת. רַבִּי פִּינְחָס פָּתַר קְרָיָא בַּמִּזְבֵּחַ, מַה הַזְּאֵב הַזֶּה חוֹטֵף, כָּךְ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ חוֹטֵף אֶת הַקָּרְבָּנוֹת. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (במדבר כח, ד): וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג מאותו ספר זבחים נג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד מאותו ספר זבחים נג, ב
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר זבחים נג, ב ואילך
- תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג זבחים נג, א
- תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' ומעתה יובן משנת"ל זבחים נג, ב
- תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו' זבחים נג, רע"א
- תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך זבחים נג, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים זבחים נג, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון זבחים נג, ב ואילך
- תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור זבחים נג, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי זבחים נג, רע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה זבחים נג, א
- רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה זבחים נג, א