275
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. "בנימין זאב יטרף"
הברכה אשר ברך יעקב אבינו את בנימין בפרשתנו1, היא: בנימין זאב יטרף בבוקר יאכל עד ולערב יחלק שלל.
רש"י מפרש "בנימין זאב יטרף" – "זאב הוא אשר יטרף, נבא על שיהיו עתידין להיות חטפנין, וחטפתם לכם איש אשתו2 בפלגש בגבעה, ונבא על שאול שיהיה נוצח באויביו סביב, שנאמר3 ושאול לכד המלוכה וילחם4 במואב ובאדום... ובכל אשר יפנה ירשיע".
יש להבין:
א) מדובר כאן על ברכת יעקב אבינו לבנימין, וכפי שאומר רש"י עצמו ב בהמשך5, שדברי יעקב, אשר "נתן .. לבנימין חטיפתו של זאב", הם ברכה. ותמוה6: כיצד ייתכן לומר, שהברכה לבנימין היא "שיהיו עתידין להיות חטפנין, וחטפתם לכם איש אשתו בפלגש בגבעה"?!
בנוסף לכך, שעצם ענין של "חטיפה" מן הזולת אינו רצוי וחיובי7, ובמיוחד בענין זה – "וחטפתם לכם איש אשתו", אשר לפי התורה נאמר "כי8 יקח איש אשה" – מדעתה9, ובודאי לא10 באופן של חטיפה11, הרי גם הגורם שהביא לידי "וחטפתם לכם איש
הערות
- 1. מט, כז.
- 2. שופטים כא, כא.
- 3. ש"א יד, מז.
- 4. כ"ה בדפוסי רש"י לפנינו – בלי הוספת "וגו'" במקומות שיש דילוג בל' הכתוב (משא"כ בהוצאות בערלינער, גם במהדו"ק שלו). ובכל אופן צע"ק שלא העתיק רש"י התיבות "סביב בכל אויביו"* (בהתאם ללשונו "באויביו סביב"). – ובב' כת"י רש"י שתח"י הועתקו התיבות "סביב בכל אויביו (וגו')", אבל לא סיום הכתוב.
- 5. פסוק כח ד"ה ברך אותם. וראה רש"י שם ד"ה וזאת דרק ראובן שמעון ולוי "לא ברכם אלא קנטרן", וגם הם נתברכו בכלל "ויברך אותם".
- 6. כן הקשה גם בלבוש על פרש"י כאן, ומסיק: לכך נ"ל שאין זה מדברי רש"י ז"ל. וכבר העיר בצידה לדרך ד"אישתמיטתי' מיני' דברי התנחומא אשר משם לקח רש"י ז"ל דברים הללו" (והוא בתנחומא פרשתנו יד. וכ"ה בב"ר שיטה חדשה לברכת יעקב (נדפס אחרי פרשה ק. ובהוצאת אלבק – פצ"ז)). – אבל לא תירץ עיקר קושיית הלבוש.
- 7. ולהעיר ששאול – המובא תיכף בפרש"י – להיותו ביישן לא חטף (פרש"י ש"א כ, ל).
- 8. תצא כב, יג. שם כד, א. ה.
- 9. פרש"י לעיל (ח"ש כד, נז).
- 10. וראה ב"מ קד, א (הובא באוה"ת פרשתנו תיז, א).
- 11. והסיבה שהוצרך להיות "וחטפתם גו'" היתה מחמת ש"נשבעו בנ"י גו' ארור נותן אשה לבנימין" (שופטים שם, יח. וראה שם, א. ז).
- . ולאידך גיסא צ"ע – מדוע מעתיק רש"י התיבות "לכד המלוכה". וראה לקמן סעיף ג' (שאלה הא').
הטקסט של רש"י על שמואל א יד מז אינו זמין בספריא.
רש"י על שמואל א כ׳:ל׳ - הטקסט מספריא
נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת. לְשׁוֹן נָע, אִשָּׁה נָעָה וְנָדָה, יוֹצְאָנִית, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ׳זַעֲוָה׳ מִן ׳זָע׳, כֵּן תֹּאמַר ׳נַעֲוָה׳ מִן ׳נָע׳, וְהַתָּי״ו מִן הַדִּבּוּק, שֶׁהוּא דָבוּק לְמַרְדּוּת:
הַמַּרְדּוּת. שֶׁהִיא רְאוּיָה לִרְדּוֹת וּלְיַסֵּר. דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁחָטְפוּ בְּנֵי בִּנְיָמִן מִבְּנוֹת שִׁילֹה שֶׁיָּצְאוּ לָחוּל בַּכְּרָמִים, הָיָה שָׁאוּל בַּיְשָׁן וְלֹא רָצָה לַחֲטֹף, עַד שֶׁבָּאתָה הִיא עַצְמָהּ וְהֵעִיזָה פָנֶיהָ וְרָדְפָה אַחֲרָיו:
נַעֲוַת. עַל שֵׁם הַכְּרָמִים, וְהִיא גַּת, כְּמוֹ (עבודה זרה עד ב): נַעֲוָה אַרְתְּחוּ. ״יִטּוּפוּן נַעֲווֹהִי בַּחֲמַר״ (תרגום פרשת ויחי פסוק חכלילי עינים (בראשית מט:יב)), וְלֹא מִן הַשֵּׁם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.