233
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
(הצלת45 ישראל ממלכות יוון שבאה על־ידי מלחמה, ובלשון הרמב"ם46: "ריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם"),
אך כל זאת הוא רק בחיצוניות,
באמיתיות היו אלו ניסים גלויים הנעלים לגמרי מן הטבע: גבורים ביד חלשים...
ט. ההוראה: תפלה בכל מצב
התורה היא הרי נצחית בכל עת ובכל זמן, ובפרט "מעשה אבות" שהינם "סימן לבנים" לגלות מצרים... ובמיוחד שבמדרש47 מתפרש פסוק זה עצמו בקשר לגלויות של בני ישראל [וא־ל ש־די יתן לכם רחמים .. לפני האיש הקדוש־ברוך־הוא... ושלח לכם את אחיכם אלו עשרת השבטים, אחר ואת בנימין זה שבט יהודה, ואני כאשר שכלתי בחורבן ראשון שכלתי בחורבן שני .. לא אשכול עוד]
הרי מובן שמכך ניתן להפיק הוראה בכל הזמנים:
לכל לראש ההוראה היא, אשר כל ענין שיהודי עושה, אפילו כזה הנראה אצלו כדבר טבעי, אין ליהודי לחשוב כי עליו לעשות רק את מה שנראה נחוץ לפי דרכי הטבע, וחוץ מזה "אינו חסר כלום" – אלא עליו לדעת שהוא חייב להזדקק לתפלה, ולא כדבר נוסף, אלא כענין עיקרי [ואם הוא חושב חס ושלום ש"אינו חסר כלום" הרי זה חסרון נוסף, ועליו להתפלל גם על חסרון זה].
ואף על פי שנדרשים מיהודי עשיה ופעולה בדרכי הטבע – שהרי הקדוש־ברוך־הוא ציווה "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה"48, צריך יהודי לדעת את האמת, שהקשר שלו עם הטבע הוא לא יותר מאשר לבוש חיצוני, והוא קשור עם שם הוי' שלמעלה מהטבע49. לכן צריך להיות אצלו העיקר להתפלל למי שהעושר שלו50 בנוגע לפרנסה, ובדומה לכך בכל ענייניו ודרכיו, הן הגשמיים והן הרוחניים51.
ואז הוא זוכה לראות כיצד ענייניו הטבעיים הינם ניסים המלובשים בטבע, והוא מגיע גם להכרה בניסים עליהם נאמר "עושה נפלאות לבדו"52 אשר "בעל הנס אינו מכיר בניסו"53, ניסים
הערות
- 45. אף שבפרטיות היו בזה כמה דרגות: נסים נפלאות וישועות – ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 394 ואילך.
- 46. ריש הל' חנוכה (רפ"ג).
- 47. ב"ר פצ"ב, ג. הובא ברמב"ן ובבחיי עה"פ.
- 48. ראה טו, יח. ובספרי שם: וברכך .. יכול בטל ת"ל בכל אשר תעשה.
- 49. ראה בכ"ז לקו"ש שם ע' 398. וש"נ.
- 50. נדה ע, סע"ב. וראה דרמ"צ קז, סע"א ואילך. ובכ"מ.
- 51. ראה נדה שם: מה יעשה אדם ויחכם ירבה בישיבה וימעט בסחורה כו' (ונוסף לזה:) יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו. ע"ש.
- 52. תהלים עב, יח.
- 53. נדה לא, א.
בראשית רבה צ״ב:ג׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יַאשְׁיָה בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָא בַּגָּלֻיּוֹת (בראשית מג, יד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, (תהלים קו, מו): וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים, (בראשית מג, יד): לִפְנֵי הָאִישׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. (בראשית מג, יד): וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. (בראשית מג, יד): אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין, זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. (בראשית מג, יד): וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּחֻרְבַּן רִאשׁוֹן, (בראשית מג, יד): שָׁכָלְתִּי, בְּחֻרְבַּן שֵׁנִי. כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד. דָּבָר אַחֵר, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, זֶה הַשִּׁלְטוֹן. וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, זֶה יוֹסֵף. אַחֵר, זֶה שִׁמְעוֹן. וְאֶת בִּנְיָמִין, כְּמַשְׁמָעוֹ. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּיוֹסֵף. שָׁכָלְתִּי, בְּשִׁמְעוֹן, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.