227

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

– הרי תפלה היא ענין הכי עיקרי – וכפי שמוצאים אצל יעקב עצמו, בנוגע להצלתו מעשו, אשר לכל לראש הוא התפלל6, ולאחר מכן עשה גם פעולות בדרך הטבע "ויקח7 מן הבא בידו מנחה..."8;

ומדוע יעקב9 השתמש בלשון המורה על כך שהתפלה היא כאילו דבר נוסף, דבר טפל, הבא לאחר שדואגים (על־ידי המנחה...) לכל העניינים העיקריים?

ב. פירוש המהרש"ל ודחייתו

המהרש"ל10 לומד את תוכן פירוש רש"י באופן אחר:

יעקב אמר לבניו: הרי כל מה שצריך לעשות בדרך הטבע כדי לפייס את האדון במצרים הובטח על־ידי "זאת עשו קחו...", ואם זה לא יעזור – הרי הסיבה לכך היא לא הרוגז של האדון במצרים (שאז היה צריך לפייסו), אלא זוהי – "השגחה פרטית וסיבת אלקים הוא ולא בדרך הבחירה"11, ובמילא נדרשת רק תפלה, "והריני מתפלל עליכם".

ולפי פירושו יוצא, כי המשמעות של "מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה", הפוכה מהביאור לעיל: אין הכוונה שעשו כבר הכל וחסרה רק תפלה, כי אם אדרבה, לא נחוץ שום דבר, הדבר היחידי שצריך הוא רק תפלה.

אך פירוש זה, לכאורה, אינו הולם את לשון רש"י בפירושו, משום שלפי זה היה לרש"י לומר זאת בפירוש, או על כל פנים להשמיט את המילה "מעתה" (בתחילת פירושו). מפשטות לשון רש"י "מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה", משמע שהוא אמר זאת בקשר עם ציווייו הקודמים – שעכשיו, לאחר שהובטחו כל העניינים דלעיל,

הערות

  1. 6. וישלח לב, יו"ד ואילך.
  2. 7. שם לב, יד ואילך.
  3. 8. ומה שבפרש"י שם (לב, ט) "התקין עצמו לשלשה דברים לדורון ולתפלה כו'" – שמקדים דורון לתפלה – י"ל שזהו לפי שמתחלה שלח יעקב "למצוא חן בעיניך" (שם, ו), שחשב שאינו את צרה, אבל לאחרי ש"וישובו המלאכים גו' באנו גו' אל עשו וגם הולך לקראתך גו'", התפלל תחלה ואח"כ הכין הדורון – ראה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 971.
  4. 9. ראה ע"ד הדרוש באלשיך כאן (בדפוס וורשא תרל"ט וצילומו – קכה, ב) ובצרור המור (מג, יא), שגם כאן התקין עצמו לדורון ולתפלה ולמלחמה. וראה צפע"נ עה"ת כאן (מג, יא) "אבל לא למלחמה". וכ"ה באברבנאל כאן. ואכ"מ.
  5. 10. יריעות שלמה כאן, הובא (בקיצור) גם בשפ"ח כאן.
  6. 11. ל' היריעות שלמה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.