204
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ואילו הפרטים הנדרשים אינם מוזכרים כלל במדרש! בעל ה"יפה תואר" מבהיר6 "ומכל שכן שכתב איזו שנה ואיזה חודש", אך בכל זאת תמוה, שהמדרש משמיט את העיקר, ומסתמך על כך שיובן מעצמו.
כן תמוה גם לגבי הפירושים האחרים במדרש, הדורשים ביאור: לדוגמא, פירוש המהרז"ו המובא שם, שרבי לוי לומד "והוה לי' למימר זכר את הדבר או האמין", ולכן הוא מבאר "שמר את הדבר על ידי שמיר", כפי שנאמר11 חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בציפורן שמיר, כיוון שהיה זה חלום של נבואה אשר "ניתן לכתוב ולדרוש כמו נבואת אדם ונח ושל אבות .. וכמו כל ספר בראשית למאן דאמר12 מגילות נכתבה" –
גם לפי פירוש זה מתעוררת השאלות שלעיל, שבעיקר יש לכתוב את תוכן החלום, וכן שהפרטים העיקריים בציון הזמן – השנה והחודש – חסרים.
בנוסף לכך, לפי פירושו, נדרש ביאור: במה שונה חלום יוסף, שהוא "חלום של נבואה" ולכן "ניתן לכתוב ולדרוש", שהתורה מדגישה שיעקב כתב אותו, מכל יתר הנבואות שבספר בראשית – "וכל ספר בראשית", המובאות בבראשית, אך עליהן אין נאמר13 שאברהם, יצחק או יעקב כתבו אותן.
ב. פתרון החלום "אחר הפה"
כדי להבין את משמעות דברי המדרש יש להקדים ולבאר תחלה את השאלה הפשוטה14:
כיוון שיוסף ידע שאחיו שונאים אותו, "וישנאו אותו"15, מדוע סיפר להם את חלומותיו, והרי היה עליו לדעת שזה יעורר אצלם שנאה רבה יותר? ובמיוחד, שלמרות שלאחר ספור החלום הראשון "ויוסיפו עוד שנוא אותו"16 – בכל זאת סיפר להם את החלום השני?!
אחד ההסברים המובאים בדברי המפרשים17 הוא, שאדרבה: יוסף ידע שאחיו שונאים אותו, וכאשר חלם ש"קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי"18, וביודעו ש"כל החלומות הולכים אחר הפה"19, כפי פתרון החלום, וגם כאשר הפתרון פשוט וגלוי ביותר, יכול ה"פה" לפותרו באופן שהוא חפץ, לכן "ויאמר אליהם שמעו
הערות
- 6.
- 11. ירמי' יז, א – הובא בפי' מהרז"ו שם.
- 12. גיטין ס, א.
- 13. להעיר מפרש"י גיטין שם ד"ה כתוב עלי.
- 14. ראה אברבנאל שאל הי"א. אוה"ח לז, ה.
- 15. פרשתנו לז, ד.
- 16. שם, ה; ח.
- 17. ראה אברבנאל כאן. אוה"ח שם. גו"א לז, יוד (ובשפ"ח שם (בשם מהרש"ל) – אלא דשם שרצה שיפתרו אותו לטוב, שיהי' מלך. ועד"ז בש"ך עה"ת שם, ו) – ולהעיר דברש"י אין אפילו רמז לכ"ז! וכן – שבהערות דלהלן.
- 18. לז, ז.
- 19. ברכות שם בסוף העמוד. וראה גם שם נו, א.
אור החיים על בראשית ל״ז:ה׳ - הטקסט מספריא
וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הָיָה יוֹסֵף מַגְדִּיל הַשִּׂנְאָה בְּמַה שֶׁהָיָה מְסַפֵּר חֲלוֹמוֹת גְּדֻלָּתוֹ מַגִּידוֹת, וּמַה גַּם אַחַר יָדְעוֹ כִּי הוּא שָׂנוּי בְּעֵינֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד:יא) בְּפָסוּק ״וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי״, שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ אוֹתָם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם הֶעֱלוּהוּ לְמַעְלָה, וּמַעֲשֵׂה יַעֲקֹב הִיא בְּהַסְכָּמַת עֶלְיוֹנִים, וּמִזֶּה יֶחְדְּלוּ מִשְּׂנֹא אוֹתוֹ.
אוֹ יְכַוֵּן לְהוֹדִיעָם כִּי עֲדַיִן יִצְטָרְכוּ אֵלָיו וְיָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וְאוּלַי כִּי בְּיָדְעָם כֵּן יַרְחִיקוּ הַשִּׂנְאָה, לְבַל יִנְקֹם מֵהֶם לְעֵת יִפְּלוּ לְפָנָיו, כִּי הַשְּׁבָטִים יָכוֹפוּ רֹאשָׁם לִגְזֵרַת אֵל עֶלְיוֹן וּלְמִצְבְּיֵהּ.
אוֹ יְכַוֵּן לְקָרֵב הַלְּבָבוֹת יַחַד, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נה:) כִּי כָל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה. וְאָמְרוּ עוֹד שֶׁיֵּלֵךְ אֵצֶל מְרַחֲמֵי לֵיהּ (ראש שם) וְיִפְתְּרֶנּוּ לוֹ, וְיוֹסֵף חָשַׁב שֶׁבְּסַפְּרוֹ חֲלוֹמוֹתָיו לָהֶם יָדוּנוּ בְּעַצְמָן כִּי לִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּהֶם כְּמִשְׁפַּט הָאַחִים הָאֲהוּבִים. וּלְצַד שֶׁקָּדְמָה שִׂנְאָה וְקִנְאָה – נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי הָאַהֲבָה בְּלִבָּם, וְהָיוּ דָּנִים הַכֹּל לְהִשְׂתָּרְרוּת עֲלֵיהֶם וְכוּ׳:
וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף וְגוֹ׳. הַכָּתוּב יָעִיד עָלָיו כִּי חָלַם, לִשְׁלֹל חֲשָׁד שֶׁהָיָה בּוֹדֶה מִלִּבּוֹ שֶׁחָלַם לְהִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶם. גַּם בַּחֲלוֹם שֵׁנִי הוֹדִיעַ הַכָּתוּב (בראשית לז:ט) ״וַיַּחֲלֹם״ לְהַצְדִּיק דִּבְרֵי יוֹסֵף.
וַיַּגֵּד לְאֶחָיו. פֵּרוּשׁ, שֶׁחָלַם חֲלוֹם טוֹב שֶׁבָּזֶה הָיוּ בְּעֵינֵיהֶם קָשִׁים כַּגִּידִים, וְלֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב הַחֲלוֹם כִּי הוּא שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״שִׁמְעוּ נָא״, וְאֵין לוֹמַר שֶׁהָיָה חֲלוֹם אַחֵר, שֶׁאִם כֵּן לָמָּה לֹא הוֹדִיעוֹ הַכָּתוּב, וְאִם לְצַד שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּים, לָמָּה יְסַפֵּר הַכָּתוּב חֲלוֹם שָׁוְא יְדַבֵּר. וְאִם לְהוֹדִיעַ סִבַּת הַשִּׂנְאָה הִנֵּה יַסְפִּיק הַקּוֹדֵם וּשְׁנֵי הַחֲלוֹמוֹת. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהוּא הַחֲלוֹם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ, וּמִתְּחִלָּה אָמַר לָהֶם סְתָם חֲלוֹם מַעֲלָה חָלַמְתִּי, וּלְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לִשְׁמוֹעַ לוֹ חֲלוֹמוֹ לְצַד שִׂנְאָתָם הִפְסִיק בַּסִּפּוּר וְהָיָה מְחַלֶּה פְּנֵיהֶם לִשְׁמוֹעַ לוֹ וְאָמַר ״שִׁמְעוּ נָא״ וְגוֹ׳:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.