ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה וישב שיחה א

204

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "ואביו שמר את הדבר"

על הפסוק¹ "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר" נאמר במדרש²: אמר רבי לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה³ באיזה⁴ מקום⁵.

לגבי הסיבה המחייבת את המדרש לפרש זאת מציין "יפה תואר"⁶: "לפי שלא תפול שמירה במה שאין לו מציאות חוץ לנפש .. לכן פירש השמירה כפשוטה והוא שמירת הדבר בזכרונו", וכיוון ש"שמירת הדבר בזכרון" אינה בידי האדם לגמרי, אלא אם כן הוא מציין סימן, לכן "נטל קולמוס וכתב..."⁷.

ועל אשר כתב "באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום", הוא מביא פירוש נוסף⁶: כיוון שהתקווה להתגשמות חלום היא עד כ"ב שנה, כפי שלומדת הגמרא⁸ מיוסף עצמו, ויעקב ידע זאת "מסברה" – "לכן כתב היום והשעה לדעת עד מתי יש לו תקווה".

אך לפי פירושו עדיין נדרש הסבר: א) על הפירוש הראשון – זמן ומקום הם פרטים מחוץ לתוכן החלום – והרי, הוא היה צריך לכתוב בראש ובראשונה את תוכן החלום⁹: ב) לפי הפירוש השני מתוספת השאלה: חשוב לציין את השנה והחודש, כדי לדעת "עד מתי יש לו תקווה", מתי יסתיימו כ"ב שנה, אך אין צורך כל כך בציון היום והשעה¹⁰,

הערות

1. פרשתנו לז, יא.
2. ב"ר פפ"ד, יב. ובילקוט עה"פ – בלי שם בעל המאמר. ולהעיר דגם לפנ"ז בב"ר (שם, יא) איתא מאמר ר"ל בשם ר' חמא ב"ר חנינא, וכן בב"ר שם לאח"ז – ר"ל בשם רבי חמא ב"ר חנינא (והובא בילקוט ובשכל טוב (א"ר לוי) בהמשך א' (ובשינוי) עם המאמר שבפנים. ע"ש). ואכ"מ.
3. צ"ע הכוונה – שעת החלום (הא', או הב') שעת הסיפור?
4. כ"ה בב"ר דפוס ווילנא (וביפ"ת, נזר הקודש ועץ יוסף הנדפס – "ובאיזה"). וביל"ש שם – גם לפנ"ז "באיזו" (בלי ו').
5. במדרש לקח טוב ליתא "באיזה מקום". וראה ב"ר הוצאת תיאודור־אלבק הגירסא "נטל קולמוס וכתב היום והשעה והמקום". וראה חילופי נוסחאות שם.
6. בהשלם. וראה לשונו ביפ"ת הקצר (הנדפס בב"ר הוצאת ווילנא).
7. ובעץ יוסף לב"ר שם: מדאמר שמר את הדבר משמע ששמרו וכתבו בפנסקו.
8. ברכות נה, ריש ע"ב. והוא מאמר ר' לוי בעל המאמר דנטל קולמוס כו' דב"ר כאן. ולהעיר דבמדרש לקח טוב שם ממשיך "מיכן אמרו חכמים לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנים".
9. ומציין למ"ש בעל העקידה שער צ.
10. והרי לא מודגש במחז"ל הנ"ל עד כו' – כעת (ראה מחז"ל עה"פ וירא יח, יוד – תנחומא שם יג. ועוד).
6. בהשלם. וראה לשונו ביפ"ת הקצר (הנדפס בב"ר הוצאת ווילנא).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.