147

"ולא יוכל לעשות מלאכת בעל הבית בכח", בהתאם להתחייבותו לבעל הבית. יוצא מכך, שהאיסור "לעשות מלאכה בלילה..." וכדומה, אינו נחשב כגזל מלאכתו של בעל הבית, אלא הוא גורם ל"ולא יוכל לעשות מלאכת בעל הבית בכח"⁴⁸ – ולאחר מכן, כשיעשה "מלאכת בעל הבית", לא תוכל המלאכה להתבצע כראוי.

ב) בהוכחה מיעקב אומר הרמב"ם: "לפיכך נטל שכר זאת", אך אדמו"ר הזקן אומר: "לפיכך נטל שכרו"⁴⁹.

כי לפי הרמב"ם, השכר הניתן לעובד בכל כחו הוא ענין נוסף לשכר על עצת המלאכה לבעל הבית. אמנם, השכר קשור למלאכה עצמה, כדלעיל, אך הוא נוסף על עצם המלאכה. ולכן מדייק הרמב"ם ואומר "לפיכך נטל שכר זאת" – את השכר המיוחד לעבודה בכל כחו.

לעומת זאת מדגיש אדמו"ר הזקן "לפיכך נטל שכרו" – כי לשיטתו אין אלה שני דברים נפרדים, עבודה רגילה ועבודה בכל כחו, אלא העבודה בכל כחו היא ענין אחד עם המלאכה עצמה עבור בעל הבית, ולכן נכלל השכר על העבודה בכל כחו בשכר עבודתו הכללי – "נטל שכרו".

ח. מלאכת בעל הבית – דוקא בעולם הזה

ההוראה הנלמדת מכך לעבודת האדם, שהרי ישראל הם פועלים, שצריכים לבצע מלאכה עבור בעל הבית, זה הקדוש־ברוך־הוא⁵⁰:

החובה לעבוד בכל כחו נלמדת דוקא מעבודת יעקב בבית לבן הארמי בחרן, משום שהמלאכה שיהודי צריך לבצע עבור הקדוש־ברוך־הוא, בכל כחו, דומה לעבודת יעקב בבית לבן.

כידוע⁵¹, עבודת יעקב בבית לבן לא היתה בארבע אמות של בית המדרש של שם ועבר, ואפילו לא כעבודתו בארץ ישראל בבית אביו יצחק, שאז