109

מחלוקת אדוניה ויואש מפני עתליה ויהואחז מפני יהויקים אחיו"; אך בהלכות מלכים הוא אומר רק "כדי לסלק המחלוקת", ואינו מוסיף "ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו וכו'".

ולכאורה: אם כי דרכו של הרמב"ם היא לסמוך על דברים שכתב מוקדם יותר⁴² בספרו, ובענייננו – הלכות כלי המקדש קודמות להלכות מלכים, ואין הוא צריך לחזור על כך בהלכות מלכים.

אך כאן השאלה היא אחרת: נושא זה העוסק ישירות בנושא המלכים – ביאור מפורט של הלכות המלכים ודיני משיחתן – הרי מקומו העיקרי הוא בהלכות מלכים, ולא בין (הלכות כלי המקדש... הכוללים את) דיני שמן המשחה, שכבדרך אגב צויינו שם גם דיני משיחת מלך בשמן המשחה. ועל פי זה לכאורה, טעמו של הדין ובפרט הטעם הנוסף "להודיע לכל שזהו מלך לבדו" מקומו היה צריך להיות רק בהלכות מלכים?

ד. טעמים שונים למשיחה מפני מחלוקת במלכי ישראל ובמלכות דוד

ונקודת הביאור בזה: הטעם שמובא ברמב"ם "להודיע לכל שזהו מלך לבדו" נוגע בעיקר למלכי בית דוד (כדלקמן). ולכן: בהלכות כלי המקדש, בהם פרטי הדינים של משיחת מלך באים כפרט בדיני שמן המשחה, ומהם, אשר משיחה בשמן המשחה היא רק ב"מלכי בית דוד בלבד"⁴³ – אומר הוא שם כי משיחת מלך בן מלך היא גם כדי "להודיע לכל שזהו מלך לבדו";

אך בהלכות מלכים – "הלכות מלכים" (סתם) – שם לצד הדין אשר "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו לו ולבניו" מובא במקביל – "נביא⁴⁴ שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל והיה אותו המלך הולך בדרך התורה והמצוה ונלחם מלחמות ה' הרי זה מלך וכל מצות המלכות נוהגות בו... שהרי אחיה השילוני העמיד ירבעם ואמר לו⁴⁵ והיה אם שמוע⁴⁶ תשמע את כל אשר אצוך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד..." [אלא שהוא מוסיף כי "אין מושחין מלכי ישראל בשמן המשחה אלא בשמן אפרסמון"⁴⁷]. לפיכך, בהביאו שם את הדין ש"אין מושחין מלך בן מלך אלא אם כן היתה שם מחלוקת או מלחמה מושחין אותו" – הוא אומר את הטעם "כדי לסלק המחלוקת", הנוגע גם למלכי ישראל, כדלקמן.