46

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בנוגע לחטא דור הפלגה72 מבואר במפרשי התורה73, כי רצונם היה אשר ישוב בני האדם כולם יתרכז במקום אחד, ולמטרה זו רצו לבנות עיר ומגדל שיאחדו את כולם ביחד – מה שהיה היפך כוונת הקדוש־ברוך־הוא בבריאת העולם: "מלאו הארץ וכבשוה"74, שבכל מקום בעולם יהיה ניכר ה"לשבת יצרה"75. ולכן התוצאה מכך היתה – "ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר"76, שלא היה זה סתם עונש על חטאם, אלא בכך התמלא רצון וציווי ה' תיכף בתחילת הבריאה, שיתפשטו דוקא "בקצווי תבל .. ולא יהיו במקום אחד כמחשבת אנשי דור הפלגה"77.

וזהו גם הטעם לציווי ה' אל נח78 "צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך כל החי'...", וכפי שהמשיך79 אחר כך "ומלאו את הארץ", משום שבתיבת נח היו כולם במקום אחד – והכוונה היא שיהיה "ומלאו את הארץ".

ולכן, כהקדמה לעבודת בני ישראל, החל מז' מרחשון כאשר כל יהודי הוא במקומו דוקא, ודוקא על־ידי זה נעשית בעולם ה"דירה בתחתונים", קוראים בתורה (לשון הוראה) את תוכן הענין כפי שהוא בתורה אצל בני נח, שהכוונה אינה בכך שכולם יהיו ביחד במקום אחד, אלא עליהם לקיים "נפוץ על פני כל הארץ", עד אשר "ומלאו את הארץ".

ואף שהדירה בתחתונים נעשית על־ידי עבודת בני ישראל דוקא בקיום התורה והמצוות, אך צריך להכין לכך גם את העולם, על־ידי שבני נח מקיימים את שבע המצוות ומשלימים את הכוונה של "לשבת יצרה", שבכך נעשה העולם מוכשר וראוי80 להיות דירה לו יתברך בתחתונים81 על־ידי עבודת בני ישראל82.

הערות

  1. 72. (סיום וחותם פ' נח) ולהעיר שפ' שביעי – סיום – דפרשתנו (שיעור דיום השבת) בה מודגשת השייכות להימים שלאח"ז יותר מבתחילת הפרשה.
  2. 73. ראה רמב"ן בראשית א, כח. בחיי פרשתנו יא, ד. אוה"ח יא, א. ועוד. וראה מאמרי אדה"ז – פרשיות ח"א ע' סא. אבל ראה רמב"ן פרשתנו שם, ב.
  3. 74. בראשית שם.
  4. 75. ישעי' מה, יח. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 159 הערה 63.
  5. 76. פרשתנו יא, ח.
  6. 77. ל' הרמב"ן בראשית שם. ועד"ז בבחיי ואוה"ח שבהערה 73.
  7. 78. פרשתנו ח, טז־יז. וראה לעיל ע' 32 ואילך. (משיחת ש"פ לך תשמ"ה)
  8. 79. ט, א.
  9. 80. ראה בארוכה לקו"ש שם ע' 159 ואילך.
  10. 81. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 296 דכאשר ב"נ מסייעין לבנ"י למלאות תפקידם אז הוא שלימות הדירה. עיי"ש.
  11. 82. א) שבשבילם (ובשביל התורה) נברא העולם, ב) שנברא מפני שנתאווה הקב"ה כו'. ועכצ"ל ש(תוכנם) היינו הך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.