45

בעבודת בני ישראל בירושלים וסמוך לה בזמן שלפני זה, בטרם מתחילה העבודה במקום ש"אין תחתון למטה ממנו", עדיין לא מתבצע ענין ה"דירה" (בשלימותה), משום ש"נתאווה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו דירה בתחתונים" דוקא, ה"דירה" של הקדוש־ברוך־הוא היא במקום ש"אין תחתון למטה ממנו";

אמנם לאחר ש"הגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" ונעשית העבודה ב"תחתון שאין תחתון למטה ממנו" – אזי מתגלה כיצד ה"דירה לו יתברך" נעשית על־ידי כל בני ישראל שבכל ארץ ישראל⁶⁹, הן על־ידי היהודים המתגוררים בירושלים וסמוך לה והן על־ידי היהודים שמקומם הוא בגבול הארץ, בנהר פרת, "מקום ישוב היותר רחוק מירושלים"⁴⁹. משום שהגדרת הדירה היא, כנ"ל, ענין אחד המורכב מכמה חדרים.

ט. האחדות האמיתית דוקא כשכל אחד במקומו

בזה מוצאים גם ענין נפלא בנוגע לאחדות ישראל:

אף על פי שבשעה שבני ישראל עולים לרגל לירושלים לבית המקדש, הם עומדים ביחד בירושלים ובבית המקדש באופן של "יראה כל זכורך" בפשטות, וגם ברוחניות⁷⁰ הריהם כולם בלב אחד "לראות את פני ה' אלקיך";

מה שאין כן כאשר כל יהודי מגיע תחת גפנו ותחת תאנתו, עד לז' מרחשון בו גם ה"אחרון שבישראל" מגיע למקומו, שאז (בחיצוניות) אין הם במצב של אחדות (כמו בעת עלייתם לרגל), הם נפרדים אחד מהשני –

אבל (בפנימיות) – דוקא אז נפעלת האחדות האמיתית, היוצרת את (שלימות) קדושת הארץ על־ידי זה ש "כל יושביה עליה"⁷¹, ובאופן ש"אינן מעורבבין".

ועל דרך זה הוא גם בנוגע להשלמת הכוונה של"נתאווה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו דירה בתחתונים", אשר דוקא על־ידי כך שכל אחד נפרד מיהודי שני, הן במקומו והן באופן עבודתו, עושים הם (כולם יחד) את הדירה לו יתברך בתחתונים.

י. הרמז בפרשה: ביטול טעות דור הפלגה והפצתם בכל הארץ

על פי זה יש לבאר את השייכות של ז' מרחשון לפרשת נח: