35

– לקיים מצוות פרו ורבו, ולאחר מכן לחנך בניו ובנותיו על פי הוראות התורה – ולא להמנע מלקיים ציווי ה' מצד חשבונות פרטיים.

– חז"ל מספרים⁶⁴ בנוגע לחזקיהו המלך, שראה ברוח הקודש שייצאו ממנו "בנין דלא מעלו" (=בנים רשעים) ולכן לא רצה לעסוק בפריה ורביה. הקדוש־ברוך־הוא העניש אותו על כך, רחמנא ליצלן, משום "בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למעבד"! (=למה לך להכנס לסתרי הקדוש־ברוך־הוא, מה שנצטווית עליך לעשות).

רואים מכך, שאפילו כאשר יודעים בבירור מה יהיה... אסור להמנע מלקיים את ציווי ה'⁶⁵; על אחת כמה וכמה כאשר אין זה אלא חשש הנובע מחשבון פרטי

ולהוסיף – גם במקרה של חזקיהו נולד לאחר מכן יאשיהו, עליו נאמר⁶⁶ "וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבו... ככל תורת משה ואחריו לא קם כמוהו", ועוד מלכים צדיקים כמו יהואחז⁶⁷ וצדקיהו⁶⁸

– אדרבה: קיים את ציווי ה' המוטל עליך בשמחה ובבטחון גמור שהקדוש־ברוך־הוא בוודאי⁶⁹ יעזור ויביא הצלחה בהשתדלותך בחינוך הבנים⁷⁰ (ובפרט בזכות זה גופא שהנך מקיים את ציווי ה' "פרו ורבו" ללא כל חשבונות).

י. עם כל ילד נפתח צינור חדש של פרנסה

כל המדובר לעיל הוא בנוגע לדאגות מהמצב הרוחני של הילדים, שזה תלוי בעיקר בהורים, להם נתן הקדוש־ברוך־הוא את המצוה (והזכות) לחנך את בניהם ובנתיהם בדרך התורה והמצוה, ונתן להם את הבחירה החפשית לקיים ציווי זה.

אך כאשר מדובר בדאגות מפרנסה גשמית – כשעושים חשבונות שמצב הפרנסה אינו מאפשר לעסוק בפריה ורביה – מראים בכך שהם מקטני אמנה⁷¹, ולמטה מזה.