36

פרנסה אינה תלויה בבחירה עצמית. יהודי אכן נצטווה "בכל אשר תעשה"⁷² – אבל ה"תעשה" הוא רק⁷³ ענין של עשיית כלי לברכת ה'; השפעת המזון והפרנסה באים מלמעלה, כפי שכל אחד אומר בברכת המזון: הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים.

ומכיוון שהקדוש־ברוך־הוא ציוה ליהודי "פרו ורבו", הרי בוודאי שביחד עם כל ילד⁷⁴ שנולד נפתח צינור חדש לברכת ה', להשפעת מזון ופרנסה (גם) עבור הילד החדש, ובאופן של "בטובו בחן בחסד וברחמים", מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

יא. גודל החורבן הנגרם מ"תכנון משפחה"

ככל הדברים האלה הוא גם בנוגע לכוחות הנפש: אחרים טוענים, שאין להם את הכוחות, כוחות הגוף או כוחות הנפש, לגדל יותר בנים ובנות, דבר הדורש יגיעה גדולה, יגיעת נפש ויגיעת בשר.

צריך לדעת, כי מכיוון שהקדוש־ברוך־הוא מצווה על כך⁷⁴, ו"אינו מבקש אלא לפי כוחן"⁷⁵, ברור שהוא נותן את הכוחות הדרושים לקיים את ציוויו. ובמילא אין צורך להתערב עם חשבונות אישיים, אלא לסמוך על הקדוש־ברוך־הוא⁷⁶, ומתוך שמחה (כמו בכל ענין של עבודת השם).

ואם המצב האמיתי הוא, שאין את הכוחות הדרושים, הקדוש־ברוך־הוא כבר ידאג לכך⁷⁷

שהרי, כדי שיוולדו ילדים מוכרחת להיות ברכה מיוחדת מהקדוש־ברוך־הוא – ויברך אותם אלקים .. פרו ורבו גו'"⁷⁹. שלכן "יש כמה בני אדם שאינם מולידים גם שכח המוליד ישנו בשלימות"⁸⁰.

– האמת, וזו אמת גלויה, כי הנהגה כזו של בטחון בהשם – לא זו בלבד שאינה גורעת מבריאות האדם, אלא להיפך: הדרך להגיע למנוחת הנפש אמיתית, היא כאשר מתנהגים לפי סדרי הבריאה אותם קבע הקדוש־ברוך־הוא. ואילו כאשר מפריעים לסדר הנורמלי שהקדוש־ברוך־הוא קבע בחיי המשפחה, רואים