28
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אך מפשטות לשון הכתוב משמע, שהציווי היה (גם) בנוגע לעצם היציאה – "צא מן התיבה". והדבר מודגש ביותר בנוגע לחיות... לגביהם נאמר "הוצא כתיב .. אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה"10 – שהחיות (יתכן) לא ירצו לצאת מן התיבה, ולכן יש ציווי "הוציאם אתה" (בעל כרחם)11.
ב. בתיבה שרר מצב של שלום בדומה לעתיד לבוא
אחד מהביאורים בזה:
מבואר בכמה מקומות12, כי בתיבת נח שרר מצב של שלום, מעין זה שיהיה לעתיד לבא – "וגר זאב עם כבש... לא ירעו ולא ישחיתו..."13. הרי בתיבת נח חיו ביחד כל סוגי הבהמות והחיות – כולל חיות טורפות ודורסות – ולמרות זאת "לא14 עשו רעה זה לזה כלל ולא השחיתו זה לזה".
והדבר מוכרח גם מפשוטו של מקרא. כי, הגם שעל הפסוק15 "קנים תעשה את התיבה" מפרש רש"י "מדורים מדורים לכל בהמה וחיה" – שכל (מין16) בהמה וחיה יהיה בנפרד מכל השאר17 – הרי למרות זאת:
הערות
- 10. רש"י שם.
- 11. ובגו"א כאן, שלא רצו לצאת כי מזונותם היתה מוכנה בתיבה.
- 12. ד"ה כי פדה לאדה"ז (סה"מ אתהלך לאזניא ע' נז), ועם הגהות – אוה"ת פרשתנו (כרך ג) תרסט, א ואילך. מאמרי אדה"ז – ענינים (ע' פז), ועם הגהות – אוה"ת שם תרלד, א ואילך. שם תרלז, ב. המשך וככה תרל"ז פצ"ה־צו. ועוד. וראה רד"ק פרשתנו (ו, כא) ובארוכה עה"פ (ישעי' יא, ו) וגר זאב גו'.
- 13. ישעי' שם, ו־ט.
- 14. ל' המאמר – וככה שם רפצ"ה.
- 15. פרשתנו ו, יד.
- 16. כנ"ל (הערה הבאה) ברא"ם וכו' – דמאי טעמא לשנות מרגילותם קודם שנכנסו לתיבה! – ולפשיטות הדבר לא הוצרך רש"י לפרטו.
- 17. ראה רא"ם בפרש"י: וקילין .. חדרים .. למדור כל מין ומין לעצמו. וראה גם ראב"ע ורד"ק שם. – משא"כ בב"ר (פל"א, ט) שאין הכרח לומר שכל מין בהמה וחי' הי' במדור בפ"ע. וכדמוכח לכאורה מזה שלהלן בב"ר שם (שם, יא. וראה תיב"ע שם. פדר"א רפכ"ג וברד"ל שם. ועוד) פלוגתא כמה קילין היו, ופשוט שאין חולקים במציאות כמה מיני בהמות וחיות נכנסו לתיבה* [ולהעיר מרש"י לב"ר שם: קילין אלו חדרים גדולים, ומדורין בתוך כל חדר לשום בתוכו סיפוקי בהמות כו' – משא"כ בפרש"י עה"ת "מדורין לכל בהמה וחי'"]. וראה אוה"ת שם (תרלז, ב) "ולא היו להם מקומות מיוחדים בפ"ע", ובהמשך וככה שם (ע' קנד): והגם כי קנים תעשה את התיבה כתיב עכ"ז לא נאמר שהיו מגודרים עד שאחד לא הי' יכול לכנוס בתחום חבירו. בסה"מ עזר"ת ס"ע מז (לאחרי שמביא פרש"י "מדורין לכל בהמה וחי'"): "אפשר שבפרטי החיות יש הרבה יותר" (מש"ס או ט' מאות קילין – ב"ר שם, יא). וראה רמב"ן פרשתנו ו, יט. רד"ל לפדר"א שם סק"י בארוכה. – אבל בפרש"י עה"ת לא הובא כמה מדורין היו, ומפשטות לשונו משמע שהי' מדור לכל מין בהמה וחי'**.
- . אבל בפדר"א שם: מכאן אתה למד של"ב מיני עופות .. ושס"ה מיני שקצים, וראה בארוכה ברד"ל שם, ואכ"מ.
- . ולהעיר שרש"י לא כתב (כבפירושו לעיל פסוק יב) "עוף" (ובפרט "שמלת קן ברוב המקומות
רמב"ן על בראשית ו׳:י״ט - הטקסט מספריא
מִכָּל בָּשָׂר וְגוֹ' יָדוּעַ כִּי הַחַיּוֹת רַבּוֹת מְאֹד וּמֵהֶן גְּדוֹלוֹת מְאֹד כַּפִּילִים וְכָרֵאמִים וְזוּלָתָם וְהָרֶמֶשׁ הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ רַב מְאֹד גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם מִינִים רַבִּים אֵין לָהֶם מִסְפָּר וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (חולין סג) מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים יֵשׁ בַּמִּזְרָח וְכֻלָּם מִין אַיָּה הֵם וּלְעוֹפוֹת טְהוֹרִים אֵין מִסְפָּר וְהִנֵּה יִצְטָרֵךְ לְהָבִיא מִכֻּלָּם שֶׁיּוֹלִידוּ כְּמוֹתָם וְכַאֲשֶׁר תֶּאֱסֹף לְכֻלָּם מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְשָׁנָה תְּמִימָה לֹא תָּכִיל אוֹתָם הַתֵּבָה הַזֹּאת וְלֹא עֶשֶׂר כַּיּוֹצֵא בָּהּ אֲבָל הוּא נֵס הֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה וְאִם תֹּאמַר יַעֲשֶׂנָּה קְטַנָּה וְיִסְמֹךְ עַל הַנֵּס הַזֶּה רָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹתָהּ גְּדוֹלָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ בְּנֵי דּוֹרוֹ וְיִתְמְהוּ בָּהּ וִיסַפְּרוּ עָלֶיהָ וִידַבְּרוּ בְּעִנְיַן הַמַּבּוּל וְכִנּוּס הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה וְהָעוֹף לְתוֹכָהּ אוּלַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְעוֹד עָשׂוּ אוֹתָהּ גְּדוֹלָה לְמַעֵט בַּנֵּס כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ בְּכָל הַנִּסִּים שֶׁבַּתּוֹרָה אוֹ בַּנְּבִיאִים לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁבְּיַד אָדָם לַעֲשׂוֹת וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה בִּידֵי שָׁמַיִם וְאַל תִּתְפַּתֶּה לֵאמֹר (ראה ראב"ע להלן פסוק טז) כִּי הָיוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמּוֹת בְּאַמּוֹת אִישׁ נֹחַ וְהָיָה גָּדוֹל שֶׁאִם כֵּן הָיוּ גַּם הָאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים גַּם הַחַיָּה וְהָעוֹפוֹת בַּדּוֹרוֹת הָהֵם גְּדוֹלִים עַד שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם בַּמַּבּוּל וְעוֹד כִּי הָאַמּוֹת אַמּוֹת הַתּוֹרָה הֵנָּה:
תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיוֹת אִתָּךְ צִוָּהוּ שֶׁיִּתְעַסֵּק וְיַעֲזֹר אוֹתָם הוּא בִּכְנִיסָתָם בַּתֵּבָה, וְיִשְׁתַּדֵּל בָּהֶם שֶׁיִּחְיוּ כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל בְּנַפְשׁוֹ:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.