29
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
א) קשה לומר, כי ניתן (בצורה טבעית) לצמצם חיות טורפות במקום (מדור) מוגבל ביותר למשך שנה שלמה, כאשר במהלכה לא יתרחשו מקרים18 בהם חיה רעה תזיק וכיוצא בזה.
ב) רואים במוחש (ב"גן חיות") כי בכדי לנהל כמות גדולה של חיות טורפות, נדרש צוות גדול מאוד של אנשים ש"יסתדר" אתם. ואילו בתיבת נח אנשים ספורים בלבד (נח ובניו ונשיהם) ניהלו את כל החיות הטורפות19 לסוגיהם... של כל העולם כולו!
מוכרח איפוא לומר, שבהיותם בתיבה, נשתנה טבע בעלי־החיים הטורפים20, בדומה למה שיהיה לעתיד לבוא, ובכזה מצב אפשרי כי "נער21 קטן נוהג בהם".
ואין להקשות מדוע אין רש"י מציין במקום כלשהו שבתיבה התרחש נס גדול שכזה (הדומה למצב לעתיד לבא – לאחר שיהיה "ומלאה הארץ דעה את ה'") –
כי יש לומר, שאכן הבהיר זאת רש"י בפירושו לעיל22, באומרו שלתיבה הגיעו רק "אותן שדבקו במיניהם ולא השחיתו דרכם ומאליהם באו וכל שהתיבה קולטתו הכניס בה". אשר מכך רואים, כי: א) רק המובחרים (שלא השחיתו דרכם) הגיעו
הערות
- 18. ונזכר רק מאורע א' דהארי הכישו (פרש"י ז, כג). ולהעיר שזה הי' מפני שאיחר מזונותיו. וגם זה כותב רש"י רק: (א) כפירוש שני*. (ב) לא ע"פ "פשוטו" כ"א מ"מדרש אגדה". (ג) בזה גופא* – ענין שני ("ויש אומרים") במדרש אגדה. כן להעיר מסיום פרש"י שם "ועליו נאמר (משלי יא, לא) הן צדיק בארץ ישולם" – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ס"ע 52 ואילך.
- 19. וזהו בהוספה על טרחתם להאכיל כל שאר המיני בהמות חיות ועופות כו', שהי' קשור בטירחא (וצער) מרובה ועד שלא טעמו טעם שינה (ראה סנהדרין קח, ב. תנחומא פרשתנו ב. שם ט. פרש"י ז, כג). מורה על מדור העופות" – רא"ם שם, יד. ולהעיר מרד"ק שם), וראה המשך הלשון בסה"מ עזר"ת שם: דעופות אין להם מספר והלא בעופות כו"כ עופות הדורסים (וראה רמב"ן ורד"ל שם). ואכ"מ.
- 20. להרמב"ן (פרשתנו ט, ה. בחוקותי כו, ו. וכן ברד"ק בראשית א, כה ובמקומות שצויינו בהערה 12) שלפני החטא לא היו חיות מזיקות – אין כאן טבע חדש כ"א חזרה לטבעם הקודם (וראה אוה"ת שם תרלה, א). אבל ראה לקו"ש [המתורגם] ח"כ (ע' 8) שדוחק גדול לומר שכן ס"ל לרש"י בפירושו עה"ת, כי הו"ל לפרש חידוש גדול כזה. ע"ש. [אבל אין לתרץ (לאידך גיסא) שע"פ פשש"מ לא הי' שינוי הטבע כי גם לפני הכניסה להתיבה לא היו חיות דורסות, וכפרש"י בראשית (א, כט־ל) "השוה להם כו' כל ירק עשב יאכלו יחד כולם" (שמשמע לכאורה שגם החיות (הדורסות) אכלו רק ירק השדה. וראה אוה"ת שם) – כי בפרש"י (בראשית א, כב. ד, טו. פרשתנו ט, ה) מפורש שהיו חיות רעות ודורסות כו'. וראה לקו"ש ח"כ שם (ואילך) שאי"ז סותר מ"ש רש"י (כנ"ל) "השוה להם כו' ירק עשב יאכלו יחד". ע"ש. וצע"ק באוה"ת שם].
- 21. ישעי' שם, ו.
- 22. ו, כ.
- . ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 50 בהערה 25.
רש"י על בראשית א׳:כ״ב - הטקסט מספריא
ויברך אותם. לְפִי שֶׁמְּחַסְּרִים אוֹתָם וְצָדִין מֵהֶם וְאוֹכְלִין אוֹתָם, הֻצְרְכוּ לִבְרָכָה, וְאַף הַחַיּוֹת הֻצְרְכוּ לִבְרָכָה, אֶלָּא מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ שֶׁעָתִיד לִקְלָלָה, לְכָךְ לֹא בֵרְכָן, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בִכְלָל:
פרו. לְ' פְּרִי כְּלוֹ' עֲשׁוּ פֵּרוֹת:
ורבו. אִם לֹא אָמַר אֶלָּא פְּרוּ, הָיָה אֶחָד מוֹלִיד אֶחָד וְלֹא יוֹתֵר, וּבָא וּרְבוּ שֶׁאֶחָד מוֹלִיד הַרְבֵּה:
ויברך אותם AND HE BLESSED THEM — Because people decreased their number, hunting them and eating them, they needed a blessing (Genesis Rabbah 11:2); it is true that beasts also were in need of a blessing, but on account of the serpent that was to be cursed in the future, He did not bless them, in order that it might not be included in the blessing.
פרו BE FRUITFUL — פרו is of the same root as פרי, and means bring forth fruit.
ורבו AND MULTIPLY — Had He said “Be fruitful” only, one creature might have brought forth a single one, and no more, therefore He added ורבו “and multiply”, implying that one should bring forth many.
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ נח ‹ שיחה א ‹ 18 לקו"ש חכ"ה ע' 29
תורת מנחם 3
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ שיחת חג הפורים, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ה ע' 29
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ה ע' 29
- ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ה ע' 29
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

