23
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אך תמוה: הרי בפסוק נאמר במפורש "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה", שבמשך כל תקופה זו, ולא רק בתחלתה, ירד גשם?!
– אילו בפסוק "ויהי הגשם" לא היה נאמר "על הארץ", ניתן היה לתרץ9, שמציאותו של המבול – "שבלה את הכל..." – נוצרה כאשר הגיעו המים "על הארץ". כלומר, בעת ירידתם מן ה"שמים", במשך כל ארבעים הימים –
"כשהוריד הקדוש־ברוך־הוא..." היה זה גשם, גשמי ברכה, ורק בהגיעו "על הארץ", הרי כיון שבארץ למטה היה מצב של "ותשחת הארץ .. השחית כל בשר .. על הארץ"10, הרי שם11 הפך ה"גשם" ל"מבול".
אך בפסוק נאמר "ויהי הגשם על הארץ", שלא רק הירידה מן השמים היתה ברחמים, אלא גם בהגיעו על הארץ היה זה "גשם"12, וזאת במשך כל ארבעים הימים, כדלעיל.
ב. ארבעים הימים – הורדה אחת
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
על הפסוק13 "כי לימים... אנכי ממטיר... ארבעים יום וארבעים לילה" מסבירים חז"ל14 – ורש"י מצטט זאת, בשינויים, בפירושו על התורה15 – שהסיבה לכך שהדבר ארע דוקא במספר ארבעים היא: "כנגד16 יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור..."
מכך מובן, שבירידת מי המבול במשך ארבעים יום אין הכוונה להוספה של עונש אחר בכל יום מימי המבול, אלא זהו עונש אחד שנמשך ארבעים יום. במילים אחרות – כל ארבעים הימים הם, (כלשונו של הגאון
הערות
- 9. ע"ד פי' היפ"ת לב"ר שם (אלא שפירושו הוא רק בב"ר שם שקאי עה"פ "המבול מים", ולא על מחז"ל ופרש"י שבפנים).
- 10. פרשתנו ו, יא־יב.
- 11. ע"ד מחז"ל אין דבר רע יורד מלמעלה (ב"ר פנ"א, ג. ולהעיר שגם שם "הוריד מטר ונעשה (למטה) גפרית" – יל"ש תהלים רמז תרנה (הובא במת"כ לב"ר שם. וראה גם יפ"ת ופי' מרז"ו שם). וכ"ה בתנחומא באבער (יח) ופרש"י עה"פ (וירא יט, כד)).
- 12. עפ"ז מובן למה מעתיק רש"י בהד"ה גם התיבות "על הארץ" (ובז"ח שם לא הועתקו. וגם ברש"י לא הועתקו התיבות "על הארץ" בהפסוק "ויהי המבול") – להדגיש שאא"פ לתרץ הסתירה כבפנים.
- 13. ז, ד.
- 14. ב"ר פל"ב, ה.
- 15. עה"פ שם. ועפ"ז מובן, שהתירוץ דלקמן מתאים גם בלימוד ע"ד הפשט (פרש"י).
- 16. ל' רש"י. וראה מפרש"י הב"ר שם.
- . להעיר ממשנ"ת (לקו"ש ח"י ע' 35. וראה הערה 43 שם) שיש לומר שלפי פרש"י בפשש"מ – מי המבול לא היו רותחין. ע"ש.
בראשית רבה נ״א:ג׳ - הטקסט מספריא
גָּפְרִית וָאֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יא, ו): יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וגו', פַּחִים, גּוּמְרִים וּמְצוּדִין. אֵשׁ וְגָפְרִית, אָמַר רַבִּי יוּדָן מִפְּנֵי מָה אָדָם מֵרִיחַ רֵיחַ גָּפְרִית וְנַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת עָלָיו, לָמָּה שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁהִיא נִידוֹנֵת בָּהּ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ו): מְנָת כּוֹסָם, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹנָתָן, כִּפְיָלִי פִיטְרִין לְאַחַר הַמֶּרְחָץ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה, אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (תהלים קמח, ח): אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, אָמַר לָהֶם (תהלים קמח, ח): רוּחַ סְעָרָה הִיא שֶׁהִיא עוֹשָׂה דְבָרוֹ. מִלְּתָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פְּלִיגָא אֲהָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי, (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹצָרוֹת אֲחֵרִים, מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם, כִּמַרְתָּק מִן גִּבָּר.
מתנות כהונה על בראשית רבה נ״א:ג׳ - הטקסט מספריא
גומרין. תרגום של פחים:
ומצדין. מצודות כד"א הפח נשבר ובילקוט תהלים גרס גומרין כד"א פחם לגחלים ועצים לאש:
מצדין. כד"א כמהר צפור אל פח:
סולדת. נשרף ונבהל מפניו:
[ה"ג לע"ל שנאמר גפרית ואש מנת כוסם]:
כפיילי פיטרין. פירש"י והערוך כוס משקה של בשמים ששותין לאחר המרחץ כן ישקם ה' יתברך בצמא פורענותם לכך כתיב מנת כוסם:
[אין דבר רע כו'. רש"י וילקוט בסדר זה גרסי ככתוב פה. ובילקוט תהלים גרס אין דבר רע יורד מלמעלה אלא הוריד מטר ונעשה גפרית]:
איתיבון כו' כמרתק וכו'. כאבן המושלך בכח מן הגבור:
מרתק. פירש הערוך אגרוף:
בראשית רבה ל״ב:ה׳ - הטקסט מספריא
כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה וגו' (בראשית ז, ד), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֵן עָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, לְפִיכָךְ (בראשית ז, ד): אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הֵם קִלְקְלוּ אֶת הַצּוּרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, לְפִיכָךְ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. (בראשית ז, ד): וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר קִיּוּמֵיהּ, רַבִּי אָבוּן אָמַר יְקוּמִינֵיהּ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר זֶה קַיִן הָיָה תָּלוּי בְּרִפְיוֹן, וּבָא מַבּוּל וּשְׁטָפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, כג): וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. (בראשית ז, ה): וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה', זֶה שִׁכּוּן לְכִנּוּס בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ל ‹ נח ‹ שיחה א ‹ 16 לקו"ש חכ"ה ע' 23
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.