257
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לשנות בדבר השלום".
אבל משה רבינו – מדתו היא מדת האמת20, ולכן בלתי אפשרי אצלו אופן זה של השכנת שלום21.
אמנם "מותר... לשנות בדבר השלום" זוהי הוראה של התורה, שהיא תורת אמת,
וכפי שכבר הוסבר בהרחבה במקום אחר22 הדיוק בלשון חז"ל "מותר .. לשנות – שזהו "שינוי" בלבד, אך לא שקר ח"ו,
אך בכל זאת קשורה דרך זו עם "העלם" של מדת האמת, ולכן אין היא תואמת את יעודו של מי שמדתו ודרגתו היא מדת האמת23. דרך זו מתאימה לאהרן, שמדתו היא מדת החסד24.
כאשר משה מלמד את ישראל תורה, הוא מוסר להם את כל דברי התורה, כולל ההוראה "מותר .. לשנות בדבר השלום", אך במעשיו שלו, הקשורים לדרגתו שלו ולשליחותו בעולם הזה25, אין אפשרית דרך זו.
ואולי יש להוסיף עוד ענין: לא ייתכן לרדת לשרויים בדרגה ירודה כל־כך, עד אשר הדרך היחידה להשכין ביניהם שלום היא באמצעות שינוי מן האמת.
ה. משה התבונן במעלת אהרן דוקא לפני מותו
כיוון ששתי הדרכים הללו הן על פי התורה, מובן, שבכל אחת מהן יש מעלה על פני האחרת:
היתרון בדרכו של משה הוא, שאין בה שום סטיה ממדת האמת, ואילו היתרון בדרכו של אהרן הוא שדוקא באמצעותו ניתן להגיע אל ה"תחתון" ביותר, שעבורו הכרחי "לשנות".
הערות
- 20. שמו"ר פ"ה, י. וראה סנהדרין קיא, א. ובכ"מ.
- 21. ראה בכ"ז בנין יהושע לאדר"נ שם. וראה גם תנחומא חקת הנ"ל. משכיל לדוד פרשתנו עה"פ. ועוד.
- 22. שיחות כ"ף מנ"א וש"פ עקב תשמ"א. וראה חסדי עולם (מרגליות) לס' חסידים סי' תתרסא. ולהעיר משו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב. וראה הערה 24.
- 23. להעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 120 ואילך. וראה ס' הערכים חב"ד ע' אהרן ע' מט ואילך, שם ע' אהרן – ביחס למשה ע' קסג ואילך. וש"נ) בטעם שמשה לא חילק בין קדשי שעה לקדשי דורות (רש"י שמיני י, יט).
- 24. שמו"ר שם. ובכ"מ. וראה בנין יהושע שם, שמביא דברי המדרש (ב"ר פ"ח, ה) ד"חסד אמר יברא" אף שהעולם "כולו שקרים". ולהעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 45 ואילך) די"ל בפירוש מחז"ל זה, דמה ש"חסד אמר יברא" הוא מצד "אמיתת המצאו" שלמעלה ממדת האמת. ע"ש. – בכללות החילוק בין מדתו של משה (אמת) ומדתו של אהרן (חסד ושלום) ראה בפרטיות ס' הערכים חב"ד ע' אהרן סעיף ז־ח. וש"נ.
- 25. להעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 40 ואילך) בטעם שמשה טען "למה הרעותה גו'" (שמות ה, כב) – כי שליחותו של משה (לגאול את ישראל) קשורה עם בחינתו – חכמה דקדושה, שמצד זה הי' צריך משה להבין הדבר בשכלו (אף שעי"ז חסר לכאורה בהביטול שלמעלה מטו"ד). ע"ש.
שמות רבה ה׳:י׳ - הטקסט מספריא
וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. חֶסֶד זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. וֶאֱמֶת זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה וגו'. הֱוֵי חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, כְּמָה דְתֵימָא וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים. צֶדֶק זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה. וְשָׁלוֹם זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ו): בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי. נָשָׁקוּ, וַיִּשַּׁק לוֹ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כָּל הַנְּשִׁיקוֹת שֶׁל תִּפְלוּת חוּץ מִשָּׁלשׁ [כדכתיב לעיל], וַיִּשַּׁק לוֹ, מַהוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, זֶה שָׂמַח בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה שָׂמַח בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה. דָּבָר אַחֵר, וַיִּשַּׁק לוֹ, נָטַל כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, זֶה נוֹטֵל כְּהֻנָּה וְנוֹתֵן לְוִיָּה, וְזֶה נוֹטֵל לְוִיָּה וְנוֹתֵן כְּהֻנָּה. דָּבָר אַחֵר, וַיִּשַּׁק לוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָשָׁל לְזֶהָבִי שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ מוֹנִיטָה אַחַת וְרָאָה אוֹתָהּ מִבִּפְנִים שֶׁל חֶרֶס וּמִבַּחוּץ שֶׁל זָהָב, לְיָמִים הֵבִיאוּ לוֹ מוֹנִיטָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב, אָמַר לָהֶם הָרִאשׁוֹן חֶרֶס הָיָה וְהָיָה מְצֻפֶּה זָהָב, אֲבָל זֶה כֻּלָּהּ זָהָב. כָּךְ נְשִׁיקָה שֶׁנָּשַׁק עֵשָׂו לְיַעֲקֹב לֹא הָיָה אֶלָּא לִפְסֹלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, כג): כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ. וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ (משלי כו, כג): שְׂפָתַיִם דֹּלְקוֹת וְלֶב רָע, שֶׁלֹא בִּקֵּשׁ לְנָשְׁקוֹ אֶלָּא לְנָשְׁכוֹ. אֲבָל נְשִׁיקָה שֶׁל אַהֲרֹן וּמשֶׁה הָיְתָה נְשִׁיקָה שֶׁל אֱמֶת, וַעֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: חֶסֶד, זֶה אַהֲרֹן. וֶאֱמֶת, זֶה משֶׁה. וְרַבִּי עֲזַרְיָה אוֹמֵר: חֶסֶד, זֶה משֶׁה, שֶׁעָשָׂה חֶסֶד עִם יוֹסֵף. וֶאֱמֶת, זֶה אַהֲרֹן, דִּכְתִיב (מלאכי ב, ו): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, הֱוֵי: חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. וַיִּשַּׁק לוֹ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְמִי חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד, אִם לְאַהֲרֹן אִם לְמשֶׁה, יֵשׁ אוֹמְרִים לְאַהֲרֹן שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם וּמִתְנַבֵּא לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא משֶׁה וְיָעִיד עַל דְּבָרָיו שֶׁל אַהֲרֹן וְיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אֱמֶת הָיָה מִתְנַבֵּא אַהֲרֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְמשֶׁה, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא משֶׁה וְיַאֲמִינוּ לִדְבָרָיו.
בראשית רבה ח׳:ה׳ - הטקסט מספריא
אָמַר רַבִּי סִימוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים, וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים יִבָּרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים. וֶאֱמֶת אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. צֶדֶק אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת. שָׁלוֹם אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, דְּכוּלֵיהּ קְטָטָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, יב): וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְסְיָה שֶׁלָּךְ, תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח. רַבָּנָן אָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חֶלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מְאֹד, הוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹב אָדָם. רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין אֲמַר עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִדַּיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן מָה אַתֶּם מִדַּיְּנִין כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם.
מצוטט ב־8 עמודים
תורת מנחם 8
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ לקו"ש חכ"ד ע' 257
- מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ד ע' 257
- מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ד ע' 257
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ד ע' 257
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ד ע' 257
- נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ד ע' 257
- נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ד ע' 257
- עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי ‹ ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ד ע' 257
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.