246
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. שמחת הלולב ושמחת ניסוך המים בסוכות
אנו מוצאים לגבי השמחה שבחג הסוכות, שבנוסף לחובת השמחה שחלה בחג זה משום היותו יום־טוב1 בכלל, ו"זמן שמחתנו" במיוחד, יש בו גם שמחות הקשורות בפעולות מסויימות הנעשות בחג הסוכות, והן:
השמחה הקשורה למצוות נטילת ארבעת המינים בחג זה, כנאמר2 "ולקחתם לכם ביום הראשון... ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" – שמחת לולב3, והשמחה הקשורה לניסוך המים. שאיבת המים, אשר ניסכו בסוכות על־גבי המזבח ואשר נשאבו בלילה שלפני הניסוך, נעשתה בשמחה4 – "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה"5.
סדר הזמנים של שתי שמחות אלו תלוי במחלוקת תנאים6 מתי התחיל ניסוך המים: לפי אחת הדעות התחיל ניסוך המים ביום השני של סוכות, בשחרית, ולפי זה נשאבו המים לראשונה בלילה השני, לאחר זמן נטילת ארבעת המינים, שקויימה ביום הראשון. אך ההלכה נקבעת לפי הדעה השניה7, ש"ניסוך המים כל שבעה"8, כולל היום הראשון, ואם כך שאיבת המים לניסוך הראשון נעשתה בלילה9 הראשון של החג – לפני מועד נטילת ארבעת המינים, שמצוותה ביום10.
הערות
- 1. כולל חוה"מ (ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סתקכ"ט ס"ו. מ"מ בשו"ע שלו שם ר"ס רמ"ב).
- 2. אמור כג, מ. ולהעיר, שהרמב"ם (הל' לולב פ"ח הי"ב) מביא פסוק זה לענין "שמחה יתירה" שבחג הסוכות. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 285 ואילך. ואכ"מ.
- 3. ראה ירושלמי ר"ה פ"ד ה"ג. סוכה פ"ג הי"א. פרש"י סוכה מג, ב ד"ה לולב. ולהעיר מלשון הרמב"ם בספר המצות (מ"ע קסט): "ולשמוח".
- 4. סוכה מח, ב וברש"י שם ד"ה מנה"מ (ושם ע"א ד"ה תקעו). (אבל ראה תוד"ה מגה"מ שם. וראה רשב"א שם. ואכ"מ).
- 5. ישעי' יב, ג.
- 6. תענית ג, א (ובפרש"י* ד"ה אלא ר' יהושע היא. ולדעת ר"ע שם מתחיל ניסוך המים ביום ו' דסוכות. ואכ"מ.
- 7. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"י ה"ו.
- 8. תענית שם.
- 9. ראה תוד"ה קרא (סוכה נא, ב). – ובכל אופן השמחה הקשורה עם השאיבה התחילה בלילה (ראה משנה סוכה שם). ולהעיר מירושלמי סוכה (פ"ד ה"ו) שגם הניסוך כשר בדיעבד בלילה (גם בליל ראשון) וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 128 ואילך.
- 10. סוכה מג, א. רמב"ם הל' לולב פ"ז ה"י. – בלקו"ש שם ששמחת לולב מתחילה בלילה משקידש היום (ע"פ פרש"י סוכה לג, ב ד"ה ה"ג דאז "מטא זמן מצוה"). אבל מובן שעיקר שמחת לולב הוא בזמן קיום המצוה שהוא ביום דוקא.
- . ראה שד"ח כללי הפוסקים סימן ח' אות ג'. (כרך ט א'תתיד, א) אם פירוש זה הוא לרש"י.
משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:י״ב - הטקסט מספריא
אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן. בחג הסוכות היתה במקדש יום שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים. וכיצד היו עושין ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו. ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד מתחילין מאחר שיקריבו תמיד של בין הערבים לשמוח לשאר היום עם כל הלילה.
תלמוד ירושלמי ראש השנה ד׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַלּוּלָב נִיטַּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְהֵא לוּלָב נִיטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר:
הלכה: כְּתִיב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵיִ יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת הַלּוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים דְּבַר תּוֹרָה. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי מַתְקִין עַל דְּבַר תּוֹרָה. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת הַלּוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים מִדִּבְרֵיהֶן. [וְרַבָּן] יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי מַתְקִין עַל דִּבְרֵיהֶן. וְיֵשׁ תַּקָּנָה אַחַר תַּקָּנָה.
חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיי שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. וְדִכְוָותָהּ וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. אֲמַר לוֹן. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. חָלַק הָרִאשׁוֹן מֵהֶם. מֵעַתָּה בַמִּקְדָּשׁ יִדָּחֶה. וּבִגְבוּלִין לֹא יִדָּחֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב וּלְקַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם הָיִיתִי אוֹמֵר. כָּאן רִיבָה וּבְמָקוֹם אַחֵר מִיעֵט. אֶלָא וּלְקַחְתֶּם לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. בִּירוּשָׁלִַם.
תלמוד ירושלמי סוכה ג׳:י״א - הטקסט מספריא
משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַלּוּלָב נִיטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִיטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ. וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת כָּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַמָּחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵל. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג. וּשְׁאָר יְמוֹת הֶחָג אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ: רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת:
הלכה: כְּתִיב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת לוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים דְּבַר תּוֹרָה. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מַתְקִין עַל דְּבַר תּוֹרָה. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת לוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים מִדִּבְרֵיהֶן. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מַתְקִין עַל דִּבְרֵיהֶן. וְיֵשׁ הַתְקָנָה אַַחַר הַתְקָנָה.
חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיי שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. וְדִכְוָותָהּ וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. אֲמַר לוֹן. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. חָלַק הָרִאשׁוֹן מֵהֶן. מֵעַתָּה בַמִּקְדָּשׁ יִדָּחֶה. בִּגְבוּלִין לֹא יִדָּחֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב וּלְקַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם הָיִיתִי אוֹמֵר. כָּאן מִיעֵט וּבְמָקוֹם אַחֵר רִיבָה. אֶלָא וּלְקַחְתֶּם לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים בִּירוּשָׁלִַם.
חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה. אֲמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. לָא מִן הָדָא אֶלָּא מִן הָדָא דַאֲמַר רִבִּי אִילָא וּתְנַיי תַמָּן. כָּךְ הָיָה הַמִּנְהַג בִּירוּשָׁלִַם. אָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. נִכְנַס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. לָשֵׂאת אֶת כַּפָּיו וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה נוֹתְנוֹ לַחֲבֵירוֹ. הִנִּיחוֹ בָאָרֶץ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָיה. תַּנֵּי. מְטַלְטְלִין עֲצֵי בְשָׂמִים לְהָרִיחַ בָּהֶן לְחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. עֲרָבָה מוּתָּר לְהָנִיף בָּהּ לְחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. אַף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה כֵן. אַף בְּמַצָּה כֵן. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. אֲפִילוּ פִירֵשׁ חוֹזֵר אֲפִילוּ עַל הַצִּיצִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה. הָדָא אָמְרָה. אֲף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה כֵּן. אֲף בְּמַצָּה כֵן.
ספר המצוות, מצוות עשה קס״ט - הטקסט מספריא
היא שצונו ליטול לולב ולשמוח בו לפני ה' שבעת ימים. והוא אמרו יתברך ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפ"ג מסוכה, ושם התבאר שאין חובת מצוה זו שבעת ימים אלא במקדש, אולם בשאר הארצות יום ראשון לבד הם חייבין בו מן התורה. ומצוה זו אין הנשים חייבות בה. (אמור אל הכהנים, זמנים הלכות שופר וסוכה ולולב פ"ו):
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין י׳:ו׳ - הטקסט מספריא
כל שבעת ימי החג מנסכין את המים על גבי המזבח ודבר זה הלכה למשה מסיני ועם ניסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך המים לבדו:
משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:י׳ - הטקסט מספריא
כיצד מוליך ומנענע ראש הלולב שלש פעמים ומביא ומנענע ראש הלולב שלש פעמים וכן בעליה וירידה. והיכן מוליך ומביא בשעת קריאת ההלל בהודו לה' כי טוב תחלה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא וכל היום כשר לנטילת לולב ואינו נוטל בלילה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 34 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו מאותו ספר סוכה לג, א · סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה לג, סע"א · סוכה מג, ב
- אגרות קודש כרך ב סוכה מג, ב
- אגרות קודש כרך ב שח סוכה מג, א
- אגרות קודש כרך ב שצט סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה לג, ב
- לקוטי שיחות כרך ז חג הפסח שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה ב מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ב מאותו ספר סוכה לג, א
- לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ג מאותו ספר סוכה לג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג סוכה לג, סע"ב
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז סוכה מג, ב
- תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב סוכה לג, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז סוכה לג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה ד סוכה לג, ב
- שו"ת יורה דעה סימן קכט סוכה דף ל"ג ע"ב
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש סוכה מג:
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט סוכה מג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה סוכה לג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן שם לג, ב
- תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב סוכה לג, ב
- תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג סוכה לג, ב