208

רק סיים את כתיבת ספר התורה שלו¹⁸.

ג. ספר תורה – לכל אחד

מבני ישראל במדבר?

אך תירוץ זה דחוק ביותר, כי:

א) תירוץ זה מתאים רק לפי הדעה¹⁹ ש"תורה מגילה מגילה ניתנה", ואף לפי הדעה¹⁹ "תורה חתומה ניתנה" – כפי שמפרשים אותה בעלי ה"תוספות"²⁰, שהכוונה היא "שעל הסדר נכתבה".

כלומר, "על הסדר" שבו מופיעות הפרשיות בתורה: כיון ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" ויש פרשיות שנאמרו "לפני אותם הכתובים לפניהם", עכבו את כתיבת הפרשיות הללו עד אשר נאמרו הפרשיות אשר "כתובים לפניהם", ורק אז כתבו את כל הפרשיות שנאמרו עד אז כסדרן בתורה.

– אך תירוץ זה אינו מתאים להסברו של רש"י²¹, המפרש, שהמשמעות של "חתומה ניתנה" היא "לא נכתבה עד סוף מ' לאחר שנאמרו כל הפרשיות כולן".

ב) בכלל, יש לברר, אם הרמב"ם מתכוון לומר, שכל אחד ואחד מישראל – כל "בר חיובא" – נהג לכתוב בעצמו במגילות את כל פרשיות התורה²² במשך ארבעים השנים. ובמיוחד משום שחלק נכבד מן הנכנסים לארץ ישראל נולדו במדבר.

ג) ועיקר: בדברי חז"ל²³ נאמר רק, כדלעיל, שמשה כתב שלשה עשר ספרי תורה.

אם כל החייב במצוות שבאותו דור היה כותב, לאחר הציווי של "ועתה כתבו לכם...", "ספר תורה לעצמו" – צריך היה ענין זה, לכאורה, להיות מוזכר בדברי חז"ל, כדלעיל. מכך שחז"ל מדברים רק אודות שלשה עשר ספרי תורה, מובן שלא היה אז ארוע יוצא דופן כל כך – שבאותו זמן הסתיימה כתיבתם של יותר מששים רבוא ספרי תורה, אפילו – שהתחילו לכתוב ספרי תורה רבים כל כך²⁴.

ד. המצוה בימינו – ספרי קודש ללימוד

כדי להבין זאת יש להקדים ולציין את התמיהה המפורסמת: אם מצות