163
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מציאותו של היהודי נעלית אפילו מכך שבאמצעותו תתגלה מלכות ה' בעולם, על ידי עבודתו בתורה ומצוות, אלא מטרתו היא – עצם מציאותו43. ישראל מאוחדים, כביכול, עם עצמותו ומהותו יתברך, והקדוש־ברוך־הוא "משתעשע" עם ישראל, כמלך המתענג עם אוצרותיו הגנוזים, ואף יותר מכך.
יוצא מכך, שההבדל בין ישראל לשאר האומות הוא בעצם בריאתם: מציאותם של האומות אינה לצורך עצמם, אלא למען מטרה אחרת, כדי לבצע את התפקיד שניתן להם, ואילו תכלית בריאתם של ישראל היא בעצם מציאותם44, אף לפני שהם ממלאים את תפקידם בעולם45.
וזוהי המשמעות של "וה' האמירך היום – הפרישך אליו מעמי הארץ – להיות לו לעם סגולה", שישראל שונים לגמרי מעמי הארץ46, משום שהם "עם סגולה", "אוצר חביב".
יא. את ה' האמרת – המלכת הקדוש־ברוך־הוא
בכך יובן הקשר בין פסוקים אלו לבין ראש השנה, כידוע47, שהכוונה בפסוק "את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום" היא ליום ראש השנה:
"את ה' האמרת היום" זוהי המלכת הקדוש־ברוך־הוא48 על ידי ישראל בראש השנה – "אמרו לפני .. מלכיות
הערות
- 43. ראה המשך תרס"ו ע' תע ואילך. סה"מ תשי"א ס"ע 109 ואילך – בביאור החילוק בין נשמות ומלאכים. ובסה"מ תשי"א שם (ע' 110) "דבעצם ענין ירידת הנשמות והיותן למטה הנה מאיר אור פנימי בעולם".
- 44. ואי"ז סתירה לזה דאני נבראתי לשמש את קוני (משנה סוף קידושין), כי אמתית מציאות בנ"י היא למעלה מעולם הבריאה ("נבראתי") ואפילו דעולם האצילות ("קוני") ואדרבא במי נמלך (בנוגע להתהוות אבי"ע) בנשמותיהן של צדיקים, אלא שבירידתה לבריאה (אתה בראת) – ה"ז לשמש את קוני. ועד"ז הוא בברה"ע שהוא מפני שנתאווה להיות לו דירה בתחתונים ולמטה מזה – בכל עולם לפי דרגתו (ראה המשך תרס"ו ע' תמו). אבל גם בהיות בנ"י בעוה"ז הגשמי יש בכאו"א עצם נשמתו ("נשמה שנתת בי"). – וראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 246. ח"ו [המתורגם] ע' 249 ובהערות שם. – והל' שם צריך תיקון. ואכ"מ.
- 45. וגם השלמת הכוונה דדירה בתחתונים שע"י נשמות ישראל, אין זה שתפקידם הוא לפעול דבר שמחוץ להם, כי זה "שתכלית הבריאה הי' בשביל להיות לו ית' דירה בתחתונים (ו)היינו לשכון שכינתו בישראל" (תו"א עו, ד. וראה המשך תרס"ו ס"ע תסח ואילך. ועוד), והיינו שיתגלה גם במציאותם למטה שרשם בעצמותו, שישראל וקוב"ה כולא חד (ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 513 ואילך. וש"נ).
- 46. ומ"ש רש"י "מעמי הארץ" (דמשמע מזה שיש איזו שייכות ביניהם. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 174) – היינו כמו שפירש רש"י לעיל בפ' יתרו שם עה"פ "והייתם לי סגולה מכל העמים", דזהו רק כדי ש"תהא חבתכם נכרת", אבל (אין להם שום חשיבות וערך לבנ"י כי) "הם בעיני ולפני לכלום".
- 47. אוה"ת פרשתנו ע' תתרסט. בהוספות (לאחרי פ' ברכה) ס"ע א'תתקטז ואילך. ועוד. וראה לקמן ע' 227.
- 48. ראה תרגום ירושלמי כאן פסוק יח: ומימרא דה' אמליך עליכון כו' (הובא בפי' בעלי התוס' כאן. ועוד).
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך ה ‹ ויגש ‹ שיחה ב ‹ 246 לקו"ש חכ"ד ע' 163
- כרך ו ‹ פקודי ‹ שיחה ב ‹ 236 לקו"ש חכ"ד ע' 163
תורת מנחם 1
- לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ד ע' 163
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ג ‹ בס"ד. יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשל"ד לקו"ש חכ"ד ע' 163
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

