163

הערות

1. 43. ראה המשך תרס"ו ע' תע ואילך. סה"מ תשי"א ס"ע 109 ואילך – בביאור החילוק בין נשמות ומלאכים. ובסה"מ תשי"א שם (ע' 110) "דבעצם ענין ירידת הנשמות והיותן למטה הנה מאיר אור פנימי בעולם".
2. 44. ואי"ז סתירה לזה דאני נבראתי לשמש את קוני (משנה סוף קידושין), כי אמתית מציאות בנ"י היא למעלה מעולם הבריאה ("נבראתי") ואפילו דעולם האצילות ("קוני") ואדרבא במי נמלך (בנוגע להתהוות אבי"ע) בנשמותיהן של צדיקים, אלא שבירידתה לבריאה (אתה בראת) – ה"ז לשמש את קוני. ועד"ז הוא בברה"ע שהוא מפני שנתאווה להיות לו דירה בתחתונים ולמטה מזה – בכל עולם לפי דרגתו (ראה המשך תרס"ו ע' תמו). אבל גם בהיות בנ"י בעוה"ז הגשמי יש בכאו"א עצם נשמתו ("נשמה שנתת בי"). – וראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 246. ח"ו [המתורגם] ע' 249 ובהערות שם. – והל' שם צריך תיקון. ואכ"מ.
3. 45. וגם השלמת הכוונה דדירה בתחתונים שע"י נשמות ישראל, אין זה שתפקידם הוא לפעול דבר שמחוץ להם, כי זה "שתכלית הבריאה הי' בשביל להיות לו ית' דירה בתחתונים (ו)היינו לשכון שכינתו בישראל" (תו"א עו, ד. וראה המשך תרס"ו ס"ע תסח ואילך. ועוד), והיינו שיתגלה גם במציאותם למטה שרשם בעצמותו, שישראל וקוב"ה כולא חד (ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 513 ואילך. וש"נ).
4. 46. ומ"ש רש"י "מעמי הארץ" (דמשמע מזה שיש איזו שייכות ביניהם. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 174) – היינו כמו שפירש רש"י לעיל בפ' יתרו שם עה"פ "והייתם לי סגולה מכל העמים", דזהו רק כדי ש"תהא חבתכם נכרת", אבל (אין להם שום חשיבות וערך לבנ"י כי) "הם בעיני ולפני לכלום".
5. 47. אוה"ת פרשתנו ע' תתרסט. בהוספות (לאחרי פ' ברכה) ס"ע א'תתקטז ואילך. ועוד. וראה לקמן ע' 227.
6. 48. ראה תרגום ירושלמי כאן פסוק יח: ומימרא דה' אמליך עליכון כו' (הובא בפי' בעלי התוס' כאן. ועוד).