157
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. פירוש רש"י ל"כאשר דבר לך"
מן הפסוק1 "וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך" מצטט רש"י את המילים "כאשר דבר לך", ומפרש: והייתם לי סגולה"2. לאחר מכן מצטט רש"י בפסוק הבא את המילים "ולהיותך עם קדוש כאשר דבר" ומפרש: "והייתם3 לי קדושים"4.
יש להבין: אם רש"י אינו צריך לצטט מן הפסוק מה "דבר", משום שהדבר מפורש בפסוק "להיות לו לעם סגולה"5, אלא עליו לצטט רק היכן מוצאים ש"דבר" זאת, מדוע הוא מצטט זאת ("ולהיותך עם קדוש") בפעם השניה6? ואם אכן נחוץ לצטט גם מה "דבר" – היה רש"י צריך לצטט זאת גם בפעם הראשונה7?
ב. מדוע אין רש"י מקביל בין "ולהיותך עם קדוש"
לבין "וגוי קדוש"?
כן יש להבין את פירוש רש"י, בקטע השני, שבמילים "כאשר דבר" הכוונה היא ל"והייתם לי קדושים" – שבפרשת קדושים:
לאחר המילים "והייתם לי סגולה" מפרשת יתרו שאותן רש"י מצטט
הערות
- 1. כו, יח.
- 2. יתרו יט, ה.
- 3. קדושים כ, כו.
- 4. כמה מפרשים מגיהים במכילתא (בא יב, כה) וביל"ש (שם רמז רז בתחלתו) ע"פ פרש"י כאן – ראה מכילתא הוצאת האראוויטץ (וש"נ). ואכ"מ.
- 5. בדפוס ראשון וכת"י רש"י (שתח"י) ליתא בפרש"י כו, יז הסיום "ומצאתי להם עד כו'", והתיבות דפרש"י יז "להיות לו לעם סגולה" – נסמכים לריש ד"ה זה "כאשר דבר לך" ומתורץ הנ"ל*.
- 6. וכ"ה גם בדפוס ראשון ושני, וכת"י רש"י (שתח"י).
- 7. ואין לומר, עכ"פ בדוחק גדול – שהעתיק רש"י גם "ולהיותך עם קדוש" להקל על הלומד שידע איזה "כאשר דבר" מפרש, ולא נטעה שמפרש עוה"פ "כאשר דבר" שבפסוק שלפנ"ז – שהרי מפירושו "והייתם לי קדושים", פשוט שקאי על "כאשר דבר" שבפסוק יט (נוסף ע"ז שלזה די שיעתיק רק תיבות ה' אלקיך שלפנ"ז). ועד"ז מובן גם שדוחק לומר שהעתיק רש"י "ולהיותך עם קדוש" כיון שבפסוק זה ישנם ב' ענינים "ולתתך עליון גו' ולהיותך עם קדוש", ומעתיק "ולהיותך עם קדוש", להדגיש דתיבות "כאשר דבר" קאי רק על "ולהיותך עם קדוש" (משא"כ בפסוק יח שלפני כאשר דבר לך נאמר רק ענין אחד "להיות לו לעם סגולה"), שהרי זה מובן מפירושו "והייתם לי קדושים" (נוסף ע"ז שלזה די שיכתוב: "ולהיותך גו' כאשר דבר").
- . בדפוס שני הגירסא בפרש"י: .. להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך והייתם לי סגולה ומצאתי להם עד כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.