147
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
סברא לחלק בין סוגי בעלי־חיים להם הזיק15;
לעומת זאת, לגבי כלאים דחרישה, שתוכן האיסור הוא חיבור של שני מינים יחדיו, והתורה מדייקת לכתוב (לא "בהמתך" סתם, כמו בכלאים דהרבעה16, אלא) "בשור ובחמור" – לומדים מכך, שזהו רק במין טהור וטמא].
אך בעיון מדוקדק לא ניתן לפרש כך: לומר שיש בפירוט דיוק כלשהו, הוא היפך המשמעות הפשוטה של "דיבר הכתוב בהווה".
ונוסף על זה: כאשר הרמב"ם מפרש את המשנה בבבא קמא, הוא כותב בנוגע לכלאים דחרישה17 שהכוונה היא לכל שני מיני בהמות (גם טהור וטהור וגם טמא וטמא), אך מוסיף "וזה מדרבנן אבל מן התורה אינו אסור .. אלא בהמה טהורה וטמאה בלבד דומיא (=דומה) דשור וחמור"; במילא מובן, כי גם לדעת הרמב"ם מוסב הכלל "דיבר הכתוב בהווה"" שבמשנה על כל המינים18. ואם כן לא ניתן להסביר ולתלות את שיטת הרמב"ם בפירוש הכלל "דיבר הכתוב בהווה"19.
ג. כלאים דחרישה: סייג להרבעה, או משום צער בעלי חיים
בטעם האיסור של כלאים דחרישה מצינו דעות שונות:
יש אומרים20, כי האיסור הוא "משורש איסור הרבעת הבהמה כלאים"21, משום ש"דרך כל עובד אדמתו להביא צמדו ברפת אחת וירכיב אותן"22.
הערות
- 15. ושאני זה דלמדין (ב"ק כח, ב. וש"נ) "שור ולא אדם חמור ולא כלים" כפרש"י שם (נד, א) "שאינו מין בהמה". וראה פרש"י שם נג, סע"ב ד"ה שור. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 145.
- 16. קדושים יט, יט.
- 17. וצ"ע ברדב"ז לרמב"ם שם דכ' "והך דפ' הפרה נמי בכלאים דהרבעה היא ולא בכלאים דהנהגה דומיא דשור וחמור". ואולי מדייק בלשון הרמב"ם בפיה"מ (ב"ק) "אלא מאמרו לכלאים שהוא רומז למה שאמר לא תחרוש כו'", ואינו מפרש בכלל כלאים דהרבעה, לפי שזהו הפי' הפשוט במשנה. אבל ראה פיה"מ כלאים שם. וצ"ע.
- 18. וכן מוכח גם בפיה"מ כלאים שם (בסופו). וצ"ע כיצד יפרש הלשון "דבר הכתוב בהוה" על ענין שהוא מדרבנן. וכ"כ במו"נ ח"ג פמ"ט. וי"ל שהוא ע"ד אסמכתא. וראה לקמן הערה 29.
- 19. ועוד: הרי בגמ' (ב"ק שם) ילפינן מכתובים "שור שור משבת" "בהמתך בהמתך משבת". וראה הנסמן לעיל הערה 4. וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך דבר הכתוב בהוה. ב"ח חו"מ שם. לקו"ש שם ע' 138 וע' 145.
- 20. רמב"ן ובחיי כאן ובקדושים יט, יט. מו"נ שם. פענח רזא כאן. חינוך מצוה תקנ.
- 21. ל' החינוך שם.
- 22. ל' הרמב"ן שם ושם. ולהעיר דעפ"ז מצינו עוד מצוה דאורייתא מטעם סייג – ראה לקח טוב (להר"י ענגל) כלל ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.