ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ב

138

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שאותם אכן ממעטת המילה "גגך"? למרות שאין זה "גגך", בכל זאת הכרחי למנוע את החשש של "כי יפול הנופל ממנו".

– מסביר רש"י, שבבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין את מי לחייב: חובת המעקה חלה על בעלי הבית, ובבית של שותפין חלה חובה זו על כל אחד מן השותפין ועל כולם ביחד, אך לבני העיר שבנו את בית הכנסת או את בית המדרש אין חלק בבנין זה לאחד מהם, כי "אף לבני עבר הים הוא"²¹, ולכן אין מקום להטיל עליהם חובת עשיית מעקה.

אין הסבר זה סותר את מה שאנו מוצאים, שלגבי הלכות אחרות²² נחשבים בכל זאת בני העיר לבעלים של בית הכנסת – כי לגבי חובת המעקה יש חשיבות לא רק לקנין הגוף של בית הכנסת, שהוא שייך לבני העיר בלבד, אלא גם לכך שזהו מקום לדור²³ לבעלים אלו.

ולכן, בית הכנסת, אשר בו יש זכות לכל יהודי להכנס ולהשתמש בכל בית כנסת שבכל עיירה בעולם²⁴, אין בני העיר נחשבים כבעלים לצורך חובת מעקה. וכדברי הגאון הרוגוצ'ובי²⁵: "גבי מעקה .. תליא בדירה, ודירת בית הכנסת שייך לכל"²⁶.

ד. כל ישראל שותפין במקדש

לפי זה יובן גם מדוע היכל המקדש חייב במעקה:

במקדש היה לכל ישראל חלק, כעין שותפות: הן במקום המקדש, אשר דוד המלך קנה מאת ארונה היבוסי בממון שנטל מכל השבטים²⁷. והן במקדש עצמו, אשר נבנה מנדבות הצבור. ובדיוק כשם שכל בני ישראל השתתפו בנדבת המשכן, כך סביר לומר, שכל ישראל השתתפו גם בקופה ובלשכה שנועדה לבניית המקדש, או לבדק הבית.

אמנם, כאשר היחיד נותן את נדבתו לקופה זו, הרי זה באופן של "ימסרם

הערות

21. ובמילא אין חלק מבורר, או אינו שווה פרוטה ועוד. וראה לקמן הערה 31. ועצ"ע.
22. כמו גבי מזוזה ונגעים (אם יש בו בית דירה) – ראה יומא יא, ב ואילך (ועיין פרש"י שם יב, רע"א החילוק בין דכפרים לכרכים. וראה אנציקלופדי' תלמודית ע' בית הכנסת ע' רא. וש"נ). וראה גם משנה נדרים (מח, רע"א) "ואסורים בדבר של אותה העיר .. (ו)בית הכנסת". ועוד.
23. שבזה תלוי הענין ד"יפול הנופל ממנו". וראה לקמן הערה 39.
24. ראה גם נמוק"י נדרים שם. וראה המובא באנציקלופדי' תלמודית שם.
25. צפע"נ מהד"ת פז, א. ועייג"כ שו"ת צפע"נ דווינסק ח"ב סי"ג.
26. ומסיים "ואין נ"מ בין של כפרים לשל כרכים" (ראה הנסמן לעיל הערה 22). ולהעיר מהשקו"ט אם שוכר חייב במעקה מה"ת (שד"ח כללים מע' המ"ם כלל קצה. וש"נ). ואכ"מ.
27. ספרי (ורש"י) ראה יב, יד. זבחים קטז, ב. פרש"י יומא שם ד"ה אלא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.