137

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הם "גגך" – אין להם בעלים14. ואם כן, גם היכל המקדש צריך היה להיות פטור ממעקה. למרות שנבנה בחול, כי בכל זאת אין הוא "גגך".

ואין להשיב שתירוצו הוא בהתאם לשיטת הרמב"ם15, שבתי כנסיות ובתי מדרשות פטורים ממעקה לא משום שאינם שייכים ליחידים, אלא "לפי שאינן עשויים לדירה". ולעומת זאת ההיכל נבנה תחלה כ"חול" ויכול לשמש לדירה, ומשום כך הוא חייב במעקה.

כי16 למרות ש"בונין בחול ואחר כך מקדישין", בכל זאת הבית נבנה לשם מקדש, וסביר לומר, שלא השתמשו בבית זה, או שאסור להשתמש בו, לצרכי הדיוט17.

ב) בית שחייב במעקה – אם הפכו אותו אחר כך לבית כנסת, או לבנין אחר הפטור ממעקה בטלה בו ממילא החובה של מצות מעקה18.

ג. בית כנסת – "אף לבני עבר הים הוא"

ויש לומר שההסבר לכך הוא:

רש"י19 מסביר, שבתי כנסת ובתי מדרש אינם נכללים בכלל של "גגך" מפני ש"אין חלק לאחד מהן בו, שאף לבני עבר הים הוא". בכך מבהיר רש"י מדוע דינם של בתי כנסת וכדומה שונה מדינו של בית של שותפים:

ההלכה קובעת, שבית של שותפין חייב במעקה, כנאמר בגמרא6, שלמרות שמהמילה "גגך" משתמע "דידך אין (=שלך כן) דשותפות לא", בכל זאת, כיון שהתורה מבארת את הטעם למצות המעקה – "כי יפול הנופל ממנו", הרי בחשש זה אין הבדל בין בית של יחיד לבין בית של שותפין, ומשום כך חייב בית של שותפין במעקה20–

ולפי זה מתעוררת השאלה: במה שונים בתי כנסיות ובתי מדרשות

הערות

  1. 14. כפרש"י חולין שם – נעתק לקמן בפנים (ר"ס ג). ואולי י"ל (בדעת הצפע"נ), ע"פ מ"ש במ"א (צפע"נ שו"ת ווארשא סי' קיב. וראה שו"ת דווינסק ח"ב סי"ב) בביאור פרש"י זה, ד"דבר שבקדושה אין בו קנין עצם" – שזהו מחמת הקדושה שבו. וא"כ במקדש קודם שמקדישין אותו אין שייך טעם זה. ולהעיר ממנ"ח שם: שאינן בית דירה מכש"כ היכל וגם הוא לגבוה ולא קרי גגך כי הוא של גבוה כמו שדרשינן בכל מקום שלך ולא של גבוה (אבל כותב זה רק בנוגע להיכל, ולא לביהכנ"ס כו' שאינם "של גבוה" כ"א דבני העיר. וראה לקמן סעיף ג).
  2. 15. הל' רוצח כו' שם. וכ"ה בשו"ע חו"מ סתכ"ז ס"ג.
  3. 16. נוסף לזה שאא"פ לפרש כן בצפע"נ, שלא הביא שם דברי הרמב"ם.
  4. 17. ולהעיר מהאיסור לבנות בית בתבנית היכל (ע"ז מג, א. וש"נ. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז ה"י).
  5. 18. דבפטור ביהכנ"ס וכו' אין תנאי בזה שצ"ל נבנה מתחלתו לשם זה, ולא כשקנו בית (דירה) ועשאוהו ביהכנ"ס כו' – ומעשה רב.
  6. 19. חולין שם (בטעם הראשון. בטעם השני – ראה לקמן סעיף ה).
  7. 6.
  8. 20. ובל' הרמב"ם הל' רוצח כו' שם: לא תלה אלא בנופל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כד ט'רנז ע"ז מג, א
  2. לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ג מאותו ספר ע"ז מג, א ואילך
  3. לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג מאותו ספר ע"ז מג, א
  4. לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג מאותו ספר ע"ז מג, ב
  5. לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ג מאותו ספר ע"ז מג, סע"א
  6. לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א מאותו ספר ע"ז מג, סע"א
  7. לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ב מאותו ספר ע"ז מג, סע"א
  8. לקוטי שיחות כרך כו תצוה שיחה ב מאותו ספר ע"ז מג, סע"א
  9. תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' מקץ, נר ג' דחנוכה ה'תשי"ד ע"ז מג, סע"א
  10. שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמד (ה) ע"ז מג, ב
  11. שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תלה (ב) ע"ז מג, ב
  12. שו"ת סימן יד - ואשר ע"ז מג, ב
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) הוספות ע"ז מג, ב