ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א

99

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר:

הסיבה לכך שהודאתו של המודה במקצת צריכה להיות ממין הטענה היא³¹, כי כאשר ההודאה אינה ממין הטענה יוצא, שאין האדם מודה במקצת הטענה³²: על הטענה בענין של חטים, הרי אין הוא "מודה במקצת" אלא "כופר הכל". שהרי, על הודאתו בשעורין אין קיימת כלל טענתו של התובע, ולכן אין לומר עליו שהוא מודה במקצת הטענה.

אך תלוי מה נחשב כעיקר ה"טענה", כי בטענה ובתביעת ממון יש שני ענינים: התביעה בפועל מתבטאת בדבר מסויים – חטים, שעורים וכדומה – שזהו ה"חומר", והכמות, של התביעה. ואילו ה"צורה", התוכן, של התביעה הוא הממון שדורש האדם מהחבר, שהוא זהה בכל התביעות: חטים, שעורים וכדומה.

וזוהי המחלוקת בין חכמים לבין רבן גמליאל, וכל אחד בשיטתו נוקט: חכמים סוברים, לפי שיטתם, שהעיקר הוא החומר שבדבר, הכמות. וכך בעניננו, העיקר הוא ה"חומר" שבטענה. ולכן יוצא, שבמקרה של "טענו חטים והודה לו בשעורים" אין הודאה במקצת הטענה. לעומת זאת, רבן גמליאל סובר שאיכות הטענה קובעת, והיא זהה הן בחטים והן בשעורים – ולכן יש כאן הודאה במקצת, אף כאשר היא איננה "ממין הטענה", מצד "חומר" הטענה.

ו. חשיבות האיכות לא רק בחפצא של מצוה

והחידוש במחלוקת זו על פני שתי המחלוקות הקודמות הוא:

בית המדרש – תורה – ותפלה הם ענינים של מצוה, וניתן היה לומר, שרבן גמליאל סובר שאיכות הדבר מכריעה כיון שבחפצא של מצוה ובדבר שבקדושה חשובה ומכריעה האיכות (והתוכן) של הדבר.

אך לדברי הרשות אין כלל חשיבות של תורה בדומה לדברי רש"י³³ על סעודת חול – "סעודת חול לא חשיבא ולא שייכא בה הזמנה", כי בהיותה סעודת רשות – ולא מציאות של תורה וקדושה, אין לה כלל חשיבות עד כדי כך שדרושה לה הכנה,

ולכן, אילו לא היתה מופיעה במפורש שיטתו של רבן גמליאל לגבי ההלכה של טענו חטים והודה לו בשעורים, אי אפשר היה ללמוד זאת לפי שיטתו בעניני תורה ותפלה,

הערות

31. אף שהדין דהודאה ממין הטענה נלמד מפסוק (שם לט, ב. ב"מ ה, א) – מ"מ הרי אין זה גזה"כ כ"א דבר המובן בסברא.
32. ראה שבועות שם: מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו. וראה שטמ"ק לכתובות קח, ב ד"ה ה"ג וחכמים אומרים וסד"ה גמרא ש"מ לרבנן (מרש"י במהדורא קמא).
33. ד"ה ואין יו"ט – ביצה ב, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.