53
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שהיתה בו שנאת חנם"60.
והניגוד לשני ענינים אלו61 התרחש בחמשה עשר באב לפי הטעם62 "יום שפסקו מלכרות עצים למערכה".
ו. כריתת העצים – צדקה גדולה
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר דיוק נוסף בענין זה: לשם מה צריכה הגמרא להביא כאן את ההוכחה "דתניא רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה" – לשם מה63 חשובה בעניננו הסיבה להפסקת כריתת העצים למערכה? ובמיוחד כאשר הדבר מקשה יותר להבנת הטעם לשמחה על הפסקה בכריתת העצים, שהרי עשו זאת באין־ברירה, וכפי שהוסבר לעיל.
ההסבר לכך הוא, שהיא הנותנת: כריתת העצים למערכה איפשרה את הקרבת כל סוגי הקרבנות במשך כל השנה – הן קרבנות יחיד, שכל אחד בנפרד צריך להביא עקב חובתו או נדרו או בנדבה, והן קרבנות ציבור של כלל ישראל, שלכל יהודי יש חלק בהם64, וגם היחיד מתכפר בהתאם לסוגי קרבנות הצבור הללו65.
כלומר, פעולת כריתת העצים היא במהותה מצות צדקה, אשר "שקולה כנגד כל המצוות ובכל תלמוד ירושלמי היא נקראת בשם מצוה סתם"66, ובמיוחד כאשר מקיימים זאת באופן הנעלה ביותר67, שאז זוהי מצוה גדולה יותר.
הערות
- 60. יומא ט, ב.
- 61. ולהטעם "יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל"מודגשרקהפרטהב'–עניןהאחדותולהעיר דביהמ"ק (והמזבח) הוא בחלקו של בנימין דוקא (זבחים קיח, ב. וש"נ).
- 62. ועד"ז הוא בהטעם ד"יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל ואמר לאיזה שירצו יעלו": גםבזהמודגשב'הפרטים:א)עניןהאחדותהיפך סיבת החורבן, כי (נוסף ע"ז שאז יוכלו כל ישראל להתאחד גם עם אלה שהוכרחו לילך לפני העגלים אשר עשה ירבעם (מ"א יב, ל), הרי) העלי' לרגל היא ש"חוגגין אליו שלש פעמים בשנה" (רמב"ם ריש הל' בית הבחירה*) שהוא ענין של התאחדות דכל ישראל**. ב) הענין דעלי' לרגל "חוגגין אליו שלש פעמים בשנה" הוא חלק וגדר המצוה – המכוון דה"מצות עשה לעשות בית לה'" (כברמב"ם שם) – בנין ביהמ"ק. וראה לקמן הערה 70.
- 63. ראה לעיל הערה 5, 8 הגירסא באיכ"ר.
- 64. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 30 הערה 47. וש"נ.
- 65. ראה ריש מס' שבועות במשנה. במדב"ר פכ"א, כא. וש"נ.
- 66. תניא פל"ז (מח, ב). ושם "מפני שהיא עיקר המצות מעשיות ועולה על כולנה".
- 67. גם כפשוטו אלו שכרתו עצים למערכה והביאו ללשכה הרי"ז בדוגמת א' ממעלות הכי גדולות בצדקה "ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח כו' כגון לשכת חשאים שהיתה במקדש כו'" (רמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ח).
- . ועד"ז כתב בסהמ"צ מ"ע כ: ואליו תהי' ההליכה והעלי' לרגל והקיבוץ בכל שנה. ושם שורש יב כתב: והוא שיהי' לנו בית מוכן יבאו אליו ויחוגו בו ובו תהי' ההקרבה ובו יהי' הקבוץ במועדים. וראה הלשון בהוצאות הר"ח העליר והר"י קאפח.
- . ראה חגיגה כו, א (ופי' ר"ח שם). ירושלמי הנ"ל (הערה 46). גליוני הש"ס חגיגה שם.
במדבר רבה כ״א:כ״א - הטקסט מספריא
וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם (במדבר כח, ג), לֹא שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת אֶלָּא (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, כֵּיצַד, תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּלַּיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם, מִכָּל מָקוֹם לֹא לָן אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כא): צֶדֶק יָלִין בָּהּ וגו', אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מַקְרִיבִין לְפָנַי לֶחֶם הַפָּנִים וְקָרְבָּנוֹת, לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי אֶעֱרֹךְ לָכֶם שֻׁלְחָן גָּדוֹל וְיִהְיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים רוֹאִים וּבוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה, יג): הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ.
משנה תורה, הלכות מתנות עניים י׳:ח׳ - הטקסט מספריא
פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח שהרי זו מצוה לשמה כגון לשכת חשאים שהיתה במקדש שהיו הצדיקים נותנין בה בחשאי והעניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה ולא יתן אדם לתוך קופה של צדקה אא"כ יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה כר' חנניה בן תרדיון.
ספר המצוות, מצוות עשה כ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג מאותו ספר זבחים קיח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ב מאותו ספר זבחים קיח, ב
- לקוטי שיחות כרך יט תבא-ח"י אלול שיחה א מאותו ספר זבחים קיח, ב
- לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה א מאותו ספר זבחים קיח, ב
- לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה א מאותו ספר זבחים קיח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה זבחים קיח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז זבחים קיח, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט זבחים קיח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב זבחים קיח, ב