48
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ש"כל הנך אמוראי לא פליגי (=כל האמוראים הללו אינם חולקים זה על זה) אלא מר גמיר האי מרביה (=אלא אמורא זה למד כך מרבו) ומר גמיר האי מרביה"14.
ב. הטעמים לשמחה שבהפסקת כריתת העצים
רבינו גרשום15 בפירושו אומר שהחשיבות של "יום שפסקו מלכרות עצים למערכה" היא משום "לפי שעה שהיו עסוקים לכרות עצי המערכה היו מתבטלין בתלמוד תורה אבל אותו יום פסקו ועשאוהו יום טוב שמיכן ואילך היו עוסקין בתורה". ולפי דבריו מובנת המעלה של "יום שפסקו מלכרות עצים למערכה", אשר משום כך קבעו יום זה ליום טוב.
אך הרשב"ם16 אומר "באותו יום שפסקו היו שמחים לפי שבאותו יום היו משלימין17 מצוה גדולה כזאת"18, שהמעלה והשמחה של הפסקת כריתת העצים קשורה בהשלמת המצוה, כפי שמוצאים את ענין השמחה בהשלמת ובסיום מצוות אחרות19.
ומובן מדוע אין הרשב"ם מסביר כרבינו גרשום, כי לפי הסברו של רבינו גרשום: א) העיקר חסר בגמרא – המעלה ש"מיכן ואילך היו עוסקין בתורה" אינה מוזכרת בדברי רבה, ודברי הגמרא בהמשך "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף"20
הערות
- 14. רשב"ם ב"ב שם ע"א ד"ה יום שהותר שבט בנימין.
- 15. ב"ב שם ע"ב. ועד"ז בתענית שם בקיצור.
- 16. שנסמן בסוף הערה 8.
- 17. כ"ה ברשב"ם בגמ'. ובע"י "היו משלימין ומסיימין".
- 18. ועד"זהואבנמוק"י*ב"בשם"ומפנישבאותו יום היו משלימין ומסיימין המצוה היו עושין שמחה גדולה". וכתבו בהמשך לפירושו בד"ה יום תבר מגל.
- 19. ראה נמוק"י שם סוף ד"ה מאן דלא "וגם שהוא מנהג לשמוח בענין מצוה עיד שכשהשלימה עושין שמחה ומשתה ויו"ט". ובקרבן העדה (לירושלמי שם) "והיו שמחים לגמרה של מצוה". בתויו"ט תענית שם: וכיון שנגמר מלאכת ה' עשאוהו יו"ט כדרך שעושין סעודה לגמרה של תורה וילפינן לה כו'. ביש"ש ב"ק סוף פרק מרובה מביא ראי' מטעם דרבה ור' יוסף דעושין שמחה וסעודה בסיום מסכתא. וכתב "וכ"כ לשם הר"ן* שמהא שמעינן שמנהג ישראל היא לשמוח ולעשות יו"ט בהשלמת המצוה". ועד"ז נסמן ברמ"א יו"ד סרמ"ו סכ"ו.
- 20. דלכאורה כ"ה לפי פירושו דר"ג, דהמשך הגמ' "מכאן ואילך דמוסיף יוסף כו'" הוא סיום הענין והפירוש דיום שפסקו כו'. ולהעיר דבאיכ"ר שם בא בהמשך לדברי ר"א הגדול ורב מנסיא ("המוסיף יוסיף ודלא מוסיף יסיף"). ואח"כ הובא הטעם דר' אבון ור' יוחנן יום שביטל החפר מן מתי מדבר. ובירושלמי שם שלא הובא מאמר ר"א הגדול ורב מנשיא לא הובא בכלל המוסיף יוסיף כו'. .*)כנראההכוונהלנמוק"יהנ"ל.ראהשוה"גלהערה 18
- . ראה "הגהות מא"י" בתחלת פי' הנמוק"י ב"ב (א, א) סק"ב.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כב ‹ ויקרא ‹ שיחה ב ‹ 10 לקו"ש חכ"ד ע' 48
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.