34

הבקשה "אעברה נא ואראה..."⁵⁵ על ידי הקב"ה, דבר שיביא לישראל גילוי של אתערותא דלעילא – היה הכרחי שאופן הבקשה על כך יהא כזה⁵⁶: לבקש (לא בלשון של תפלה, אלא) מתנת חנם ממש, דבר שאינו תלוי כלל בזכויות המבקש, כדלעיל.

ט. "ואתחנן" – צירוף שתי המעלות

אף־על־פי־כן דעת המדרש היא שגם "ואתחנן" – "מתנת חנם" הוא אחד מעשרה לשונות של תפלה.

הדבר יובן לפי ביאור ה"צמח צדק" על המאמר שהובא לעיל מלקוטי תורה: בלקוטי תורה⁵⁷ מוסבר, שבקשתו זו של משה – שיגיעו לדרגת אתערותא דלעילא שלמעלה מאתערותא דלתתא – היא מהות התורה, כי באמצעות התורה "נמשכת" ויורדת לעולם "בחינת אנכי מי שאנכי .. שהיא למעלה מעלה מאתערותא דלתתא", והיא באה בדרך מתנה⁵⁸.

שואל ה"צמח צדק"⁵⁹: אם כך, מדוע אומרים שמשה רבינו לא השיג את מבוקשו על ידי תפלתו, והרי קבלנו את התורה, שבאמצעותו "נמשכת" גם עתה "בחינה זו דאתערותא דלעילא"?

והוא מסביר, שבקשת משה היתה, שהמשכה זו שעל ידי התורה – הבאה באופן של מתנה ואתערותא דלעילא, כדלעיל – תשפיע למטה בעולם⁶⁰. שזהו היתרון שבתפלה לעומת תורה⁶¹. התורה מחדשת ופועלת בעיקר למעלה, בעולמות העליונים. ואילו על ידי התפלה ניתן "לשנות הנבראים מכמות שהם שיתרפא החולה וירד הגשם...". כי משום שהתפלה באה מלמטה למעלה, היא משנה את ה"מטה", ששם מתפללים. ומשה רצה להביא לידי כך שגם ההמשכה למטה תהיה בדרך של אתערותא דלעילא, על ידי התורה.

ולפיכך נאמר במדרש שגם בקשתו של משה למתנת חנם היתה בלשון של תפלה, כי משה חפץ באיחוד של שתי המעלות: למרות שההמשכה באה כמתנת חנם, אתערותא דלעילא, למרות זאת היא תגיע עד למטה־מטה, ב"מקום" של התפלה. ולכן היו גם בתפלתו שני דברים: היה זה ביטוי של