33

נקבעה צורת הולד. ואילו לפי התלמוד הירושלמי⁴⁸ עוסקת המשנה רק "ביושבת על המשבר", אך לפני כן מועילה התפלה לשנות מנקבה לזכר. ולפי דעה נוספת הרי "אף היושבת על המשבר יכול להשתנות":

לפי התלמוד הבבלי, שדרך לימודו הוא⁴⁹ מלמטה למעלה – כלומר, שיש קושיות רבות וכדומה וצריך להגיע למסקנה הנכונה באמצעות יגיעת האדם – גם התפלה נקבעת ומוגבלת בהתאם למגבלות של המתפלל. וכיון שלפי הטבע אין הולד יכול להשתנות, לאחר ארבעים יום, מנקבה לזכר – "הרי זו תפלת שוא".

וזהו ההסבר לתירוץ המובא בתלמוד הבבלי בסוגיא זו⁵⁰ מדוע אצל דינה הועילה התפלה לאחר ארבעים יום, ששם התרחש "מעשה נסים": כיון שלאה היתה מלומדת בנסים, לכן אצלה⁵¹ מסוגלת תפלה שמצד האדם להביא לידי נס.

לעומת זאת לפי התלמוד הירושלמי – ששיטת לימודו אינה⁴⁹ כרוכה כל־כך ביגיעה רבה של האדם, אלא היא באופן של "אור ישר", כמתנה מלמעלה – קיימת גם בתפלה מתנת חנם שהיא ללא שום הגבלות, עד כדי כך ש"אף היושבת על המשבר יכול להשתנות".

ח. אתערותא דלעילא שמעל לאתערותא דלתתא

ההסבר לכך בדרך החסידות הוא:

אדמו"ר הזקן מסביר בלקוטי תורה⁵² על הענין של "אין ואתחנן אלא מתנת חנם", שבאמצעות כניסתו לארץ חפץ משה להביא את ישראל לדרגה הנעלית מכדי שיוכלו להגיע אליה על ידי עבודת הנבראים. ובלשון החסידות: אתערותא דלעילא הנעלית לחלוטין מאתערותא דלתתא. וזוהי משמעות הביטוי "מתנת חנם" – "חנם בלא מצוות"⁵³: דרגה שהיא "למעלה מעלה מבחינת המצוות".

לפי זה מובנת דעת הספרי, שלפי הפירוש "ואתחנן" – "מתנת חנם" אין זה אחד מעשרה לשונות של תפלה":

תפלה היא עבודה של אתערותא דלתתא⁵⁴. ולכן, כדי להביא למילוי